485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←שיטת המחנה אפרים
| שורה 40: | שורה 40: | ||
===שיטת המחנה אפרים=== | ===שיטת המחנה אפרים=== | ||
ה'''מחנה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21540&hilite=6f5aa704-7759-4a98-8d21-f3a3e60cca15&st=%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94&pgnum=162 (שאלה ד)] מעלה אפשרות נוספת בטעם דין "מתה מחמת מלאכה". גם הוא הולך בדרכו של הרמב"ן שאם הבהמה מתה | ה'''מחנה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21540&hilite=6f5aa704-7759-4a98-8d21-f3a3e60cca15&st=%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94&pgnum=162 (שאלה ד)] מעלה אפשרות נוספת בטעם דין "מתה מחמת מלאכה". גם הוא הולך בדרכו של הרמב"ן שאם הבהמה מתה במלאכתה הדבר מעיד שהיא לא הייתה ראויה מלכתחילה למלאכה, אלא שבעוד שהרמב"ן אומר שהפטור הוא מחמת '''פשיעת המשאיל''', המחנה אפרים אומר שכיון שהבהמה לא הייתה ראויה למלאכה הרי זה '''[[מקח טעות]]'''! שהרי השואל התכוון לשאול בהמה טובה והוא קיבל בהמה כחושה, וכיוון שכך מתברר שהשואל כלל אינו שואל ולא מוטלים עליו חיובי השמירה, וממילא הוא פטור מאונסים.<br/> | ||
הסבר זה אומר גם '''רבינו יוסף בכור שור''' בפירושו לתורה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40225&st=&pgnum=107 (שמות כב יג)]. | הסבר זה אומר גם '''רבינו יוסף בכור שור''' בפירושו לתורה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40225&st=&pgnum=107 (שמות כב יג)]. | ||
יש להעיר על הסבר זה שקשה לומר שמקרה זה נחשב למקח טעות, שהרי השואל היה יכול לבדוק אם הבהמה ראויה למלאכה, ואם לא בדק זו אשמתו שהוא קנה "חתול בשק" ולקח על עצמו את הסיכון שהבהמה לא תהיה ראוייה למלאכה, ואף שיש במקרה זה פשיעה של המשאיל שפוטרת את השואל כדברי הרמב"ן, כלל לא ברור שאפשר להגיע עד הגדרה של מקח טעות. כנראה שמחמת קושי זה רובם המוחלט של הראשונים לא קיבל את הסבר המחנה אפרים.<br/> | יש להעיר על הסבר זה שקשה לומר שמקרה זה נחשב למקח טעות, שהרי השואל היה יכול לבדוק אם הבהמה ראויה למלאכה, ואם לא בדק זו אשמתו שהוא קנה "חתול בשק" ולקח על עצמו את הסיכון שהבהמה לא תהיה ראוייה למלאכה, ואף שיש במקרה זה פשיעה של המשאיל שפוטרת את השואל כדברי הרמב"ן, כלל לא ברור שאפשר להגיע עד הגדרה של מקח טעות. כנראה שמחמת קושי זה רובם המוחלט של הראשונים לא קיבל את הסבר המחנה אפרים.<br/> | ||
עוד יש להעיר שלכאורה לפי המחנה אפרים יהיה דין מאד משונה: | עוד יש להעיר שלכאורה לפי המחנה אפרים יהיה דין מאד משונה: במקרה שהבהמה הוכחשה מחמת מלאכה ואחר כך נגנבה שלא מחמת מלאכה, לשיטת המחנה אפרים, השואל יהיה פטור גם על הגניבה שלא הייתה מחמת המלאכה, משום שברגע שהבהמה הוכחשה נודע שמלכתחילה היא לא הייתה ראויה למלאכה והרי זה מקח טעות והשואל כלל לא התכוון להתחייב בנזקים ואפילו נזקים שאינם מחמת המלאכה. לעומת זאת, לפי הרמב"ן הרשב"א וודאי שבמקרה זה השואל חייב על הגניבה שהרי לא שייכת במקרה זה פשיעת המשאיל או מחילת המשאיל. | ||
מכאן והלאה לא נתייחס לשיטת המחנה אפרים, ונעסוק רק בשיטת הרמב"ן ובשיטת הרשב"א, שהן שתי השיטות העיקריות בסוגיה ובהן עסקו הפוסקים. | מכאן והלאה לא נתייחס לשיטת המחנה אפרים, ונעסוק רק בשיטת הרמב"ן ובשיטת הרשב"א, שהן שתי השיטות העיקריות בסוגיה ובהן עסקו הפוסקים. | ||