הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

הראשונים תמהים מאד על דברי הרמב"ם: מה ראה הרמב"ם לשנות מדברי הגמרא שתלתה את הפטור בכך שהנזק אירע מחמת מלאכה? ועוד שלא מובן כלל מה הסברה שהפטור יהיה רק על נזק שבשעת מלאכה ממש? אפילו גדול מפרשי הרמב"ם - ה'''מגיד משנה''', לא מצא יישוב לדברי הרמב"ם, ומחמת קושייה זו הכריע המגיד משנה כדעת ה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' ושאר הראשונים החולקים על הרמב"ם, וכן פסק ה'''שולחן ערוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (שמ א)].<br/>

קושי נוסף בדעת הרמב"ם הוא, שלגבי "כחש מחמת מלאכה", הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=13&hilchos=75&perek=1&halocha=4&hilite= (שאלה א ד)] לא חורג מדברי הגמרא, וכותב שהפטור הוא על כחש שמחמת מלאכה. לפי זה הקושיה גדולה עוד יותר - מה ראה הרמב"ם לחרוג מדברי הגמרא רק לגבי מיתה ולא לגבי כחש?<br/>

===הסבר הריב"ש===

ה'''ריב"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.apx?req=19989&st=&pgnum=277&hilite= (תכג)] אומר ש'''מבחינה עקרונית''' הרמב"ם לא חולק על שאר הראשונים, אלא שהרמב"ם התקשה '''בשאלה מציאותית''': מניין נדע אם הנזק אירע מחמת המלאכה או שלא מחמת המלאכה? הפתרון שמצא הרמב"ם לבעיה זו הוא, שכאשר הבהמה מתה בשעת המלאכה תולים שהנזק אירע מחמת המלאכה, ואילו כאשר הבהמה מתה לאחר המלאכה תולים שהנזק אירע שלא מחמת המלאכה. הריב"ש חותם את ביאורו שעדיין אין דברי הרמב"ם מחוורים והעיקר כדברי החולקים על הרמב"ם. דברי הריב"ש הובאו ב'''כסף משנה''' על אתר.<br/>