2
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "משמרת תרומותי"
מ
אין תקציר עריכה
ריש כנישתה (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
ריש כנישתה (שיחה | תרומות) מ |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ועי' בדר"א (שם בבה"ל ד"ה ולא שורפין) שהעיר דבתרומה תלויה שרי לטמאה דאינה ראויה לך, וגם ללאוסרים משמע דבעי' לטעם שמא יבא אליהו ויטהרנה ומשמע דבלא זה שרי לטמאה, ומאי שנא מטומאה דרבנן דאסור לטמאה, הרי אינה ראויה לך כיון שחכמים אסורהו, ומתחלה כתב שם לחלק בין טומאה מספק לטומאה דרבנן, אך לבסוף מסיק דאה"נ גם לדעת האוסרים האיסור להוסיף טומאה דאוריתא על טומאה דרבנן אינו אלא מדרבנן ולא מה"ת, והוכיח כן מדברי המהרש"א (פסחים יג.) והדבר מוסבר היטב לשיטתו הנ"ל גבי אוכלי בהמה, דיסוד האיסור הוא מפני ההפסד וא"כ בגוונא שבלא"ה הכהן אינו יכול לאכלה, אפילו אם הוא מטעם איסור דרבנן, כבר ליכא איסור דאורייתא של משמרת [ועי' גם בבה"ל פ"ב הנ"ל שרמז לזה]. | ועי' בדר"א (שם בבה"ל ד"ה ולא שורפין) שהעיר דבתרומה תלויה שרי לטמאה דאינה ראויה לך, וגם ללאוסרים משמע דבעי' לטעם שמא יבא אליהו ויטהרנה ומשמע דבלא זה שרי לטמאה, ומאי שנא מטומאה דרבנן דאסור לטמאה, הרי אינה ראויה לך כיון שחכמים אסורהו, ומתחלה כתב שם לחלק בין טומאה מספק לטומאה דרבנן, אך לבסוף מסיק דאה"נ גם לדעת האוסרים האיסור להוסיף טומאה דאוריתא על טומאה דרבנן אינו אלא מדרבנן ולא מה"ת, והוכיח כן מדברי המהרש"א (פסחים יג.) והדבר מוסבר היטב לשיטתו הנ"ל גבי אוכלי בהמה, דיסוד האיסור הוא מפני ההפסד וא"כ בגוונא שבלא"ה הכהן אינו יכול לאכלה, אפילו אם הוא מטעם איסור דרבנן, כבר ליכא איסור דאורייתא של משמרת [ועי' גם בבה"ל פ"ב הנ"ל שרמז לזה]. | ||
==תרומה שעומדת לאיבוד== | ==תרומה שעומדת לאיבוד== | ||
איתא במשנה בתרומות (פ"ח מ"ט) והובא בגמ' פסחים (כ:) "חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ותחתיה חולין טמאין", וא"כ עומדת התרומה ליפול לתוך החולין הטמאים וליטמא, והחולין יאסרו באכילה, "מודה ר' אליעזר ור' יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל" כלו' דאם יכול להשיג כלים טמאים, אפילו אם ישפך הכל חוץ מרביעית לתוך החולין הטמאים ויפסדו החולין יעשה כן, "ואם לאו", שיוכל להציל רק פחות מרביעית, "ר' אליעזר אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד ר' יהושע אומר יטמאנה ביד". ונחלקו הראשונים בביאור תיבת יטמאנה ביד, דברש"י מנחות מח: משמע דבמקבלה בכלים טמאים ולפ"ז ביד פירושו שמטאמאה "בידים" כלו' במעשיו [וכמו "מזיק בידים"]. אבל הרמב"ם (פי"ב מתרומות ה"ד) פירש דהכוונה שמטמא בטומאת ידים, שגזרו על | איתא במשנה בתרומות (פ"ח מ"ט) והובא בגמ' פסחים (כ:) "חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ותחתיה חולין טמאין", וא"כ עומדת התרומה ליפול לתוך החולין הטמאים וליטמא, והחולין יאסרו באכילה, "מודה ר' אליעזר ור' יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל" כלו' דאם יכול להשיג כלים טמאים, אפילו אם ישפך הכל חוץ מרביעית לתוך החולין הטמאים ויפסדו החולין יעשה כן, "ואם לאו", שיוכל להציל רק פחות מרביעית, "ר' אליעזר אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד ר' יהושע אומר יטמאנה ביד". ונחלקו הראשונים בביאור תיבת יטמאנה ביד, דברש"י מנחות מח: משמע דבמקבלה בכלים טמאים ולפ"ז ביד פירושו שמטאמאה "בידים" כלו' במעשיו [וכמו "מזיק בידים"]. אבל הרמב"ם (פי"ב מתרומות ה"ד) פירש דהכוונה שמטמא בטומאת ידים, שגזרו על הידים שהם טמאות. ומשמע שכל ההיתר להציל הוא רק בטומאה דרבנן. | ||
וביאר בחידושי הגרי"ד (סי' ד' הנ"ל) עפ"ד הנ"ל, דהרמב"ם ס"ל דיש איסור בפנ"ע לטמא תרומה ולכן גם בתרומה שעומדת להפסד ולאיבוד שייך איסור משמרת ולכך לא הותר אלא בטומאה דרבנן [ועי' או"ש בה"ה ונראה דפליג ודו"ק]. | וביאר בחידושי הגרי"ד (סי' ד' הנ"ל) עפ"ד הנ"ל, דהרמב"ם ס"ל דיש איסור בפנ"ע לטמא תרומה ולכן גם בתרומה שעומדת להפסד ולאיבוד שייך איסור משמרת ולכך לא הותר אלא בטומאה דרבנן [ועי' או"ש בה"ה ונראה דפליג ודו"ק]. | ||
==איזה שיעור נאסר== | ==איזה שיעור נאסר== | ||