46
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מקור הקדיש ומדוע נאמר בארמית"
←נוסחי הקדיש
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בסידור הרשב"ן (חלק א' סעיף עו) כתב שבתחילה נתקן שהשליח ציבור יאמר תפילה זו בסוף אחת מן התפילות, ולאחר דרשת החכם בבית הכנסת.<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש לאחר הדרשה, מן הגמרא בסוטה (מט, א) האומרת שאחד מן שני הדברים שעליהם מתקיים העולם הוא בזכות זה שכולם עונים "יהא שמיה רבא מברך" אחר לימוד דברי אגדה. ומסביר רש"י (שם ד"ה אקדושא) שהיו נוהגים בכל שבת שאומר הדרשן דרשה בענייני אגדה. ובמדרש משלי (פרשה יד סימן כח) אומר ר' ישמעאל: "בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר כך עונין 'אמן, יהא שמיה רבא מברך', באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי כמה הן משבחין אותי".<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש בסיום אחת מן התפילות, מן הגמרא בברכות (ג, א) האומרת בשעה שישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים "יהא שמיה הגדול מבורך" וכו'. וכן במסכת סופרים (פרק יט הלכה ט') כתבו שמחורבן בית המקדש נהגו שבסיום תפילת מוסף היה החזן יוצא למקום שאבלים נמצאים בו ואומר שם קדיש. | בסידור הרשב"ן (חלק א' סעיף עו) כתב שבתחילה נתקן שהשליח ציבור יאמר תפילה זו בסוף אחת מן התפילות, ולאחר דרשת החכם בבית הכנסת.<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש לאחר הדרשה, מן הגמרא בסוטה (מט, א) האומרת שאחד מן שני הדברים שעליהם מתקיים העולם הוא בזכות זה שכולם עונים "יהא שמיה רבא מברך" אחר לימוד דברי אגדה. ומסביר רש"י (שם ד"ה אקדושא) שהיו נוהגים בכל שבת שאומר הדרשן דרשה בענייני אגדה. ובמדרש משלי (פרשה יד סימן כח) אומר ר' ישמעאל: "בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר כך עונין 'אמן, יהא שמיה רבא מברך', באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי כמה הן משבחין אותי".<BR/>וכן מוכח שהיו אומרים הקדיש בסיום אחת מן התפילות, מן הגמרא בברכות (ג, א) האומרת בשעה שישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים "יהא שמיה הגדול מבורך" וכו'. וכן במסכת סופרים (פרק יט הלכה ט') כתבו שמחורבן בית המקדש נהגו שבסיום תפילת מוסף היה החזן יוצא למקום שאבלים נמצאים בו ואומר שם קדיש. | ||
== נוסחי הקדיש == | === נוסחי הקדיש === | ||
כיום מכירים אנו חמישה סוגי קדישים ולכל אחד ישנה תוספת מיוחדת משלו, אמנם בגמרא ובמדרשים לא מוזכר כלל נוסח הקדיש המלא, אלא רק מוזכר שהיו העם עונים "אמן, יהא שמיה רבא". ומכך שהיו עונים "אמן" מוכח שגם היו אומרים תפילה מסוימת לפני כן (קשה לומר שהיו עונים אמן על התפילה או על דרשת החכם). | כיום מכירים אנו חמישה סוגי קדישים ולכל אחד ישנה תוספת מיוחדת משלו, אמנם בגמרא ובמדרשים לא מוזכר כלל נוסח הקדיש המלא, אלא רק מוזכר שהיו העם עונים "אמן, יהא שמיה רבא". ומכך שהיו עונים "אמן" מוכח שגם היו אומרים תפילה מסוימת לפני כן (קשה לומר שהיו עונים אמן על התפילה או על דרשת החכם). | ||