12
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות יישוב ארץ ישראל"
←שיטת הרמב"ם וסייעתו
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כדברי הרמב"ם (ע"פ דברי המגילת אסתר) משמע גם בדברי ה'''ריטב"א''' (כתובות קי ב), שכתב 'הכל מעלין לא"י ואפי' אחר החורבן, דאכתי איכא חיבת הארץ'. והיינו דמשום חיבת הארץ יש כח ביד האדם להעלות את עבדו או אשתו לא"י. ומשמע מזה שמצוה ליכא, ורק חיבת הארץ יש אחר החורבן. | כדברי הרמב"ם (ע"פ דברי המגילת אסתר) משמע גם בדברי ה'''ריטב"א''' (כתובות קי ב), שכתב 'הכל מעלין לא"י ואפי' אחר החורבן, דאכתי איכא חיבת הארץ'. והיינו דמשום חיבת הארץ יש כח ביד האדם להעלות את עבדו או אשתו לא"י. ומשמע מזה שמצוה ליכא, ורק חיבת הארץ יש אחר החורבן. | ||
<BR/>וכן משמע גם ב'''רשב"ם''' (בבא בתרא צא א), דאיתא שם 'ת"ר אין יוצאין מא"י לחו"ל'. ופי' רשב"ם שם 'לפי שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בה'. הרי ממה הזכיר רק את המצוות התלויות בארץ, ולא הזכיר את מצות ישוב הארץ המוטלת עליו כל שעה, משמע שמצות ישוב ארץ ישראל אינה נוהגת בזה"ז. | <BR/>וכן משמע גם ב'''רשב"ם''' (בבא בתרא צא א), דאיתא שם 'ת"ר אין יוצאין מא"י לחו"ל'. ופי' רשב"ם שם 'לפי שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בה'. הרי ממה הזכיר רק את המצוות התלויות בארץ, ולא הזכיר את מצות ישוב הארץ המוטלת עליו כל שעה, משמע שמצות ישוב ארץ ישראל אינה נוהגת בזה"ז. אך באמת נראה שאין הכרח כלל בפירוש זה דאפשר לפרש כדברי הגרצ"י קוק בהערותיו שם (יצא לאור בש"ס הוצאת הלכה ברורה) שהכוונה שלא יוכל לקיים את כל המצוות כי כולן בעצם תלויות בארץ, כדברי הספרי והרמב"ן בדברים (יא יח) שהמצוות בחוץ לארץ הם ציונים בלבד. וזה מבטא בעצם את מעלת הארץ שבגללה יש חיוב לשבת בה, כדברי הגמרא בסוטה (יד א) שמשה רבינו רצה להיכנס לארץ כי הרבה מצוות נצטוו ישראל שמתקיימות בה, והכוונה למצוות ישוב הארץ שבה תלויות כל המצוות. | ||
גם בתשובות '''מהר"ם מינץ''' (עט) משמע שנקט שמצוה זו אינה נוהגת בזה"ז אפי' מדרבנן, שכתב שם בשם התשב"ץ שעיקר מצוה זו איני יודע, אלא שמוחלין לו עוונותיו. והיינו, שזכות ומעלה יש בישיבת א"י עד שאמרו שכל הדר בא"י מוחלין לו עוונותיו, אולם מצוה אין בדבר. | גם בתשובות '''מהר"ם מינץ''' (עט) משמע שנקט שמצוה זו אינה נוהגת בזה"ז אפי' מדרבנן, שכתב שם בשם התשב"ץ שעיקר מצוה זו איני יודע, אלא שמוחלין לו עוונותיו. והיינו, שזכות ומעלה יש בישיבת א"י עד שאמרו שכל הדר בא"י מוחלין לו עוונותיו, אולם מצוה אין בדבר. | ||
כמו"כ יש לדקדק קצת מלשונו של '''תרומת הדשן''' (פסקים פח), שכתב רק שיש שבח ומעלה לגור בארץ ישראל, ושצריך אדם לשער בנפשו אם יוכל לעמוד שם ביראת ה' מפני המערביים הרשעים ששם. אמנם ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר עה) למד מדברי תרוה"ד שמצות עשה היא לעלות לא"י גם בזה"ז, כפשטות דברי הרמב"ן וסיעתו. | כמו"כ יש לדקדק קצת מלשונו של '''תרומת הדשן''' (פסקים פח), שכתב רק שיש שבח ומעלה לגור בארץ ישראל, ושצריך אדם לשער בנפשו אם יוכל לעמוד שם ביראת ה' מפני המערביים הרשעים ששם. אמנם ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר עה) למד מדברי תרוה"ד שמצות עשה היא לעלות לא"י גם בזה"ז, כפשטות דברי הרמב"ן וסיעתו.וכדבריו פירש בשו" אבני נזר (יו"ד תנד ו). | ||
===האם מצוה זו נוהגת לדעת הרמב"ם מדרבנן=== | ===האם מצוה זו נוהגת לדעת הרמב"ם מדרבנן=== | ||