37
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות אכילת מצה"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
הריטב"א (הלכות סדר ההגדה בסופו) לעומת זאת חולק וסובר שהלכה כרבי עקיבא, כיוון שכלל נקוט בידינו (עירובין מו:) שהלכה כר"ע מחבריו, ועוד ששנינו כמותו במגילה. אומנם הוא אומר כיוון שיש בזה מחלוקת ראשונים כמי לפסוק, יש לחוש לכתחילה, להשלים סדר ההגדה קודם חצות. וגם את קריאת ההלל יש לחוש ולאמרו קודם חצות. ומסיים הריטב"א: "הילכך הותיק במצות יקבע עצמו לסדר הפסח מיד כשתחשך כדי שיוכל לומר ההגדה בנעימה, וכל הסדר קודם חצות. ואם בא לקצר- יקצר בסעודה. ואם לא השלים הכל קודם חצות, ישלים אח"כ". גם הר"ן (כז: מדפי הרי"ף בפסחים ד"ה גרסינן) כותב "ואין ראוי להקל בכך" ויש לחוש לדעת רבי אלעזר בן עזריה. | הריטב"א (הלכות סדר ההגדה בסופו) לעומת זאת חולק וסובר שהלכה כרבי עקיבא, כיוון שכלל נקוט בידינו (עירובין מו:) שהלכה כר"ע מחבריו, ועוד ששנינו כמותו במגילה. אומנם הוא אומר כיוון שיש בזה מחלוקת ראשונים כמי לפסוק, יש לחוש לכתחילה, להשלים סדר ההגדה קודם חצות. וגם את קריאת ההלל יש לחוש ולאמרו קודם חצות. ומסיים הריטב"א: "הילכך הותיק במצות יקבע עצמו לסדר הפסח מיד כשתחשך כדי שיוכל לומר ההגדה בנעימה, וכל הסדר קודם חצות. ואם בא לקצר- יקצר בסעודה. ואם לא השלים הכל קודם חצות, ישלים אח"כ". גם הר"ן (כז: מדפי הרי"ף בפסחים ד"ה גרסינן) כותב "ואין ראוי להקל בכך" ויש לחוש לדעת רבי אלעזר בן עזריה. | ||
הטור (תעז) כותב ביחס לאפיקומן ש"יהא זהיר לאכלו קודם חצות". וכתב בפרישה שם (ס"ק א) בשם התוס' שגם הלל יקרא קודם חצות, וכפי שראינו קודם. בב"י שם כתב שהטור כתב זאת כיוון שפוסק כרבי אלעזר בן עזריה, וכך גם דעת הסמ"ג והמרדכי. אומנם הרי"ף השמיט את דברי רבא ולא הביאם, וזאת משום שפוסק הלכה כרבי עקיבא, וכיוון שמצה הוקשה לפסח, מה פסח עד הבוקר, אף אכילת מצה עד הבוקר. וכן סוברים הרמב"ם והרא"ש. אלא שאומר הב"י שיש להחמיר עד חצות אף לדעתם, כיוון שיתכן שר"ע מודה לראב"ע שצריך להתרחק מן העבירה. וכך הביא מעשה רב של ר"ת שהיה ממהר לאכול את האפיקומן עד חצות. וכך הביא גם בשם הר"ן. והביא הב"י גירסה ברי"ף שבה כתוב שאף לגבי אפיקומן שאינו אלא זכר לפסח, ראוי לאכלו קודם חצות, כפסח. [בדעת הב"ח צ"ע שמתחילה הביא את דברי הרא"ש שיש להחמיר עד חצות, ואח"כ הביא את דברי הרמב"ם שניתן לאכול כל הלילה, וצ"ע] | הטור (תעז) כותב ביחס לאפיקומן ש"יהא זהיר לאכלו קודם חצות". וכתב בפרישה שם (ס"ק א) בשם התוס' שגם הלל יקרא קודם חצות, וכפי שראינו קודם. בב"י שם כתב שהטור כתב זאת כיוון שפוסק כרבי אלעזר בן עזריה, וכך גם דעת הסמ"ג והמרדכי. אומנם הרי"ף השמיט את דברי רבא ולא הביאם, וזאת משום שפוסק הלכה כרבי עקיבא, וכיוון שמצה הוקשה לפסח, מה פסח עד הבוקר, אף אכילת מצה עד הבוקר. וכן סוברים הרמב"ם<!-- הרב המגיד שם כתב שהלכה כר"ע מחביריו, ולכן הלכה כסתם משנה שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. ופשטות דברי הרמב"ם שכתב 'מצוותה כל הלילה' שלא סובר כדברי הב"י שגם לר"ע יש להיזהר קודם חצות. וזה הערה חשובה ביחס לחידוש של האור זרוע שיובא בהמשך. --> והרא"ש. אלא שאומר הב"י שיש להחמיר עד חצות אף לדעתם, כיוון שיתכן שר"ע מודה לראב"ע שצריך להתרחק מן העבירה. וכך הביא מעשה רב של ר"ת שהיה ממהר לאכול את האפיקומן עד חצות. וכך הביא גם בשם הר"ן. והביא הב"י גירסה ברי"ף שבה כתוב שאף לגבי אפיקומן שאינו אלא זכר לפסח, ראוי לאכלו קודם חצות, כפסח. [בדעת הב"ח צ"ע שמתחילה הביא את דברי הרא"ש שיש להחמיר עד חצות, ואח"כ הביא את דברי הרמב"ם שניתן לאכול כל הלילה, וצ"ע] | ||
השו"ע (תעז) כותב כדבריו בב"י שיש להיזהר לאכול את האפיקומן קודם חצות. וכתב הגר"א שהוא משום שאף ר"ע מודה שלכתחילה יש לאכלו קודם חצות. והחק יעקב (אות ג) הביא את דברי התוס' שאמרו שלעניין ההלל שלאחר הסעודה אין צריך להחמיר כ"כ. | השו"ע (תעז) כותב כדבריו בב"י שיש להיזהר לאכול את האפיקומן קודם חצות. וכתב הגר"א שהוא משום שאף ר"ע מודה שלכתחילה יש לאכלו קודם חצות. והחק יעקב (אות ג) הביא את דברי התוס' שאמרו שלעניין ההלל שלאחר הסעודה אין צריך להחמיר כ"כ. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בעניין זה כתב בספר מקראי קודש (של הרב משה הררי פרק ז הערה עג) בשם הרבה אחרונים שיש מצווה לאכול מצה אף בשאר ימי הפסח ולא רק בליל הסדר. והביא שם מדברי הרמב"ם במורה נבוכים שיש מצוה לאכול מצה בכל שבעת הימים. והטעם הוא שע"י אכילת שבעת ימים אז יש משמעות לאכילה, שאם היתה רק יום אחד לא היינו מרגישים בשינוי, יע"ש. כמו כן הרב צבי פסח פרנק בספרו (מקראי קודש פסח ח"ב סי' מח סעי' ב) הביא בשם הגר"ד רוזנטל שביאר שאריכות דברי הרמב"ם הנ"ל והכפילות היא כדי לומר שאע"פ שאין חובה בחול המועד, כבליל הסדר, מ"מ יש בזה מצווה. והרב פרנק כתב שם שאפילו נאמר שיש מצווה הרי זו מצווה כמצוות השחיטה, כלומר בדווקא אם רוצה לאכול, אך אם אינו רוצה לאכול, אין בזה מצווה. | בעניין זה כתב בספר מקראי קודש (של הרב משה הררי פרק ז הערה עג) בשם הרבה אחרונים שיש מצווה לאכול מצה אף בשאר ימי הפסח ולא רק בליל הסדר. והביא שם מדברי הרמב"ם במורה נבוכים שיש מצוה לאכול מצה בכל שבעת הימים. והטעם הוא שע"י אכילת שבעת ימים אז יש משמעות לאכילה, שאם היתה רק יום אחד לא היינו מרגישים בשינוי, יע"ש. כמו כן הרב צבי פסח פרנק בספרו (מקראי קודש פסח ח"ב סי' מח סעי' ב) הביא בשם הגר"ד רוזנטל שביאר שאריכות דברי הרמב"ם הנ"ל והכפילות היא כדי לומר שאע"פ שאין חובה בחול המועד, כבליל הסדר, מ"מ יש בזה מצווה. והרב פרנק כתב שם שאפילו נאמר שיש מצווה הרי זו מצווה כמצוות השחיטה, כלומר בדווקא אם רוצה לאכול, אך אם אינו רוצה לאכול, אין בזה מצווה. | ||
לעומתם הביא המקראי קודש (הנ"ל של הרב הררי שם בהערה) שהיה מנהג לאכול מצות רק בליל הסדר, ולהמנע מלאכול מצות אח"כ במשך כל ימי הפסח, משום חשש לחימוץ והביא שרוב ככל האחרונים דחו מנהג זה, ומסיים שמי שנוהג בו הוא מן המתמיהים. אך מ"מ רואים שיש שיטות שאחזו שאין מצווה בשאר הימים, או שאף שיש מצווה מ"מ החשש חימוץ דוחה מצווה זו, שאינה חמורה כבליל הסדר. וכן בחק יעקב (אור"ח תעה ס"ק כד) כתב שבשאר הימים אין מצווה כלל לאכול מצות ואינו מברך על אכילת מצה, ומדוע? "שאותו אכילה אינו אלא לצורך גופו להשביע רעבונו ולא מצוה". | לעומתם הביא המקראי קודש (הנ"ל של הרב הררי, שם בהערה) שהיה מנהג לאכול מצות רק בליל הסדר, ולהמנע מלאכול מצות אח"כ במשך כל ימי הפסח, משום חשש לחימוץ והביא שרוב ככל האחרונים דחו מנהג זה, ומסיים שמי שנוהג בו הוא מן המתמיהים. אך מ"מ רואים שיש שיטות שאחזו שאין מצווה בשאר הימים, או שאף שיש מצווה מ"מ החשש חימוץ דוחה מצווה זו, שאינה חמורה כבליל הסדר. וכן בחק יעקב (אור"ח תעה ס"ק כד) כתב שבשאר הימים אין מצווה כלל לאכול מצות ואינו מברך על אכילת מצה, ומדוע? "שאותו אכילה אינו אלא לצורך גופו להשביע רעבונו ולא מצוה". | ||
אחת מהקושיות שהקשו על הסוברים שאין מצווה בחולו של מועד היא שהרי בתורה כתוב מפורש שאוכלים מצות כל הפסח, וכי לחינם כתבה זאת התורה? וכך אכן כתב החזקוני (ראה בקישור 1) ואילו החולקים סוברים, שהרי זה בדיוק כפרשת מאכלות אסורות שבתורה, שגם שם התורה פירטה המינים ולאו דווקא ציוותה על כך. | אחת מהקושיות שהקשו על הסוברים שאין מצווה בחולו של מועד היא שהרי בתורה כתוב מפורש שאוכלים מצות כל הפסח, וכי לחינם כתבה זאת התורה? וכך אכן כתב החזקוני (ראה בקישור 1) ואילו החולקים סוברים, שהרי זה בדיוק כפרשת מאכלות אסורות שבתורה, שגם שם התורה פירטה המינים ולאו דווקא ציוותה על כך. וראה עוד בהרחבה דברי האבן עזרא והחולקים בזה [http://www.nechama.org.il/guidance/240.html בגליונות הרבנית נחמה ליבוביץ ע"ה]. | ||
ראה כאן עוד בקישור, סיכום מפורט של השיטות בסוגיה זאת, שכתב הגאון הרב שמחה הכהן קוק שליט"א, רבה של רחובות. [https://www.yeshiva.org.il/midrash/11119] | ראה כאן עוד בקישור, סיכום מפורט של השיטות בסוגיה זאת, שכתב הגאון הרב שמחה הכהן קוק שליט"א, רבה של רחובות. [https://www.yeshiva.org.il/midrash/11119] | ||