18
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות לימוד תורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== המקור בתלמוד == | == המקור בתלמוד == | ||
'''הגמרא במסכת ברכות'''(לה ב) מביאה את ר' חנינא בר פפא שהקשה משני פסוקים. באחד כתוב "ולקחתי דגני בעתו"(הושע ב יא) ובשני כתוב "ואספת דגנך"(דברים יא יד), לכאורה קשה, ה' נותן את הדגן או לוקח אותו? בהתבוננות מהקשר הפסוקים אפשר בפשטות לתרץ שה' נותן דגן מתי שעם ישראל עושה רצונו, ולוקח את הדגן כשעם ישראל לא עושים רצונו, וזהו באמת תירוץ הגמרא "ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וכאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום". | |||
לאחר מכן הגמרא מביא ברייתא ששואלת מה משמעות המילים "ואספת דגנך", כלומר מה באו מילים אלו לחדש לי? עונה הברייתא בשם ר' ישמעאל, "והגית בו יומם ולילה"- הייתי חושב שעל האדם ללמוד תורה כל יום כל היום בלי להפסיק לשום דבר, לכן באו המילים "ואספת דגנך" לומר שהפסוק "והגית וכו'" כפוף לפסוק "ואספת וכו'", כלומר על האדם לשלב בחייו מעבר ללימוד תורה גם עניינם של עבודה(בלשון הברייתא "ענייני דרך ארץ). אומר '''רש"י'''(ד"ה מנהג דרך ארץ) עבוד כדי שיהיה לך ממה להתפרנס. | |||
רשב"י חולק על ר' ישמעאל ואומר שהמצב של שילוב תורה עם ענייני דרך ארץ, מלאכה, הוא לא אפשרי והעבודה תבוא על חשבון לימוד התורה(תורה מה תהא עליה?!). לכן אומר רשב"י שעל האדם ללמוד תורה כל היום ומלאכתו תעשה על ידי אחרים. בשעה שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' "ועמדו זרים ורעו צאנכם..." ובשעה שעמ"י לא עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמם שנא' ואספת דגנך.." ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא' "ועבדת את אויביך..." | |||
מדברי רשב"י עולה קושייא. הפסוק "ואספת דגנך.." נאמר בהקשר שעם ישראל עושה רצון ה', ועמ"י נמצא במצב טוב, שכתוב: "והיה אם שמוע.. לאהבה את ה' אלוקיכם.. ונתתי מטר ארצכם וכו'". רשב"י מפרש ש"ואספת דגנך" זה לא המצב האידאלי, כלומר שזה לא מצב טוב של עמ"י, נשאלת השאלה איך פירושו של רשב"י על הפסוק הספציפי "ואספת דגנך" מסתדר עם הקונספט של הפסוקים שלפני ואחרי. | מדברי רשב"י עולה קושייא. הפסוק "ואספת דגנך.." נאמר בהקשר שעם ישראל עושה רצון ה', ועמ"י נמצא במצב טוב, שכתוב: "והיה אם שמוע.. לאהבה את ה' אלוקיכם.. ונתתי מטר ארצכם וכו'". רשב"י מפרש ש"ואספת דגנך" זה לא המצב האידאלי, כלומר שזה לא מצב טוב של עמ"י, נשאלת השאלה איך פירושו של רשב"י על הפסוק הספציפי "ואספת דגנך" מסתדר עם הקונספט של הפסוקים שלפני ואחרי. | ||
תוס' | |||
תוס' מתרץ שלפי רשב"י, זה לא שעמ"י נמצא במצב לא טוב ב"ואספת דגנך" אלא הוא נמצא במצב בינוני, עמ"י כן עושין רצונו של מקום, אבל לא מספיק. המהרש"א מוסיף | '''תוס'''' (ד"ה כאן בזמן שישראל) שואל שאלה דומה לשאלה שלעיל, הוא שואל, איך יכול להיות שר' חנינא מפרש שהפסוק "ואספת דגנך" מדבר על מצב חיובי בעם ישראל, ואילו רשב"י מפרש שהפסוק מדבר על מצב שלילי שעמ"י נמצא בו. איך ר' חנינא{אמורא} חולק על רשב"י{תנא}. | ||
מתירוץ זה אפשר לענות על השאלה הראשונה ששאלנו, | |||
תוס' מתרץ עוד תירוץ ואומר | תוס' מתרץ שלפי רשב"י, זה לא שעמ"י נמצא במצב לא טוב ב"ואספת דגנך" אלא הוא נמצא במצב בינוני, עמ"י כן עושין רצונו של מקום, אבל לא מספיק. | ||
'''המהרש"א'''(דרוש מקור) מוסיף שלמרות שכתוב ואהבה וכו' ונראה כאילו זה כן המצב האידאלי, זה עדיין לא המצב האידאלי של עבודת ה'. ההוכחה לדברי המהרש"א והתוס' היא שבמקום אחר כתוב בנוסף ל"בכל נפשכם ובכל לבבכם"- "בכל מאודך" ובפסוקים שלנו כתוב רק בכל נפשכם ובכל לבבכם, כלומר חסר בכול מאודכם. מפה מובן שעמ"י לא היה מוכן לעבוד את ה' על חשבון כספם ולכן באמת נענשו על עניין הפרנסה. ולכן יוצא שר' חנינא לא חולק על רשב"י. | |||
מתירוץ זה אפשר לענות על השאלה הראשונה ששאלנו, איך יכול להיות שרשב"י מפרש את הפסוק "ואספת דגנך" המובא בקונספט חיובי מאוד של עמ"י, ואומר שהוא מדבר על מצב שלילי בעמ"י? נאמר שבאמת רשב"י לא אומר שזה מצב שלילי בעמ"י אלא הוא אומר שזה מצב חיובי אבל לא מספיק טוב, ומימלא זה מסתדר עם הקונספט החיובי של הפסוקים. | |||
תוס' מתרץ עוד תירוץ ואומר שבאמת ר' חנינא חולק על רשב"י, ואין לו בעיה לחלוק על תנא מכיוון שהוא סובר כמו ר' ישמעאל, שמהפס' "ועמדו זרים ורעו צאנכם" אנו לא לומדים לעניינו, מצוות לימוד תורה, אלא לעניין אחר. ולכן נשאר לנו רק שני פסוקים ולא שלוש. "ולקחתי דגנך" "ואספתי דגנך", ולכן באמת ר' חנינא חולק על רשב"י ואומר ש"ואספת דגנך" מדבר על ישראל שעושין רצונו של מקום, כלומר צדיקים גמורים. והפס' "ולקחתי דגנך" מדבר שעמ"י לא עושה רצונו של מקום. לעומת ר' חנינא סובר רשב"י שהפסוק "ועמדו זרים וראו צאנכם" כן קשור לעניינו. | |||
יוצא, שלרשב"י יש שלושה פסוקים המלמדים בעניינו: | יוצא, שלרשב"י יש שלושה פסוקים המלמדים בעניינו: | ||
1. ולקחתי דגני- לא עושים רצנו של מקום. | 1. ולקחתי דגני- לא עושים רצנו של מקום. | ||
2. ואספת דגנך- חצי חצי עמ"י במצב בינוני. | 2. ואספת דגנך- חצי חצי עמ"י במצב בינוני. | ||
| שורה 30: | שורה 39: | ||
ולר' ישמעאל ור' חנינא יש רק שני פסוקים המלמדים בעניינו: | ולר' ישמעאל ור' חנינא יש רק שני פסוקים המלמדים בעניינו: | ||
1. ולקחתי דגני- עמ"י לא עושים רצנו של מקום. | 1. ולקחתי דגני- עמ"י לא עושים רצנו של מקום. | ||
2. ואספת דגנך- עמ"י עושים רצנו של מקום. | 2. ואספת דגנך- עמ"י עושים רצנו של מקום. | ||
| שורה 41: | שורה 51: | ||
2. שהגמרא מכוונת אותנו שהעבודה היא רק צורך ולא ערך . | 2. שהגמרא מכוונת אותנו שהעבודה היא רק צורך ולא ערך . | ||
במסכת מנחות | '''במסכת מנחות'''(צט ב) מובאת משנה בה מוסבר איך היו מבצעים את החלפת לחם הפנים, שצווה תמיד להישאר על השולחן. ת"ק אומר צריך קודם כל לשים את הלחם הבא ורק אח"כ לקחת את הקודם, כדי שתמיד יהיה לחם על השולחן. כי כתוב "תמיד", ולפי דעת ת"ק הכוונה ללא הפסק בכלל. לעומת דעה זו סובר ר' יוסי שאפשר קודם כל להוריד את הישן ורק אחר כך לשים את החדש אפילו עבר כמעט יום שלם בלי לחם על השולחן. ר' יוסי מפרש את המילה "תמיד" כל יום וכל לילה, שלא יעבור עליו לילה שלם בלי לחם. | ||
הגמ' מביאה את ר' אמי שמשליך שני דברים מדבריו של ר' יוסי: אחד, משליך בין מצוות לחם הפנים למצוות "לא ימיש ללמוד תורה", והשלכה שנייה בין המילה "תמיד" למילה "ימיש". יוצא מדבריו של ר' יוסי שלא צריך ללמוד תורה באמת כל היום וכל הלילה אלא מספיק שאדם למד קטע קטן ביום וקטע בלילה והוא יצא ידי חובת "לא ימוש ספר התורה.. יומם ולילה", שכל עיקרה הוא שלא יעבור לילה בלי לימוד תורה. לפי תנא קמא החיוב הוא ללמוד תורה כל היום וכל הלילה בלי הפסק, ורק מצד צרכים אחרים של האדם המצווה לפעמים מצטמצמת. | הגמ' מביאה את ר' אמי שמשליך שני דברים מדבריו של ר' יוסי: אחד, משליך בין מצוות לחם הפנים למצוות "לא ימיש ללמוד תורה", והשלכה שנייה בין המילה "תמיד" למילה "ימיש". יוצא מדבריו של ר' יוסי שלא צריך ללמוד תורה באמת כל היום וכל הלילה אלא מספיק שאדם למד קטע קטן ביום וקטע בלילה והוא יצא ידי חובת "לא ימוש ספר התורה.. יומם ולילה", שכל עיקרה הוא שלא יעבור לילה בלי לימוד תורה. לפי תנא קמא החיוב הוא ללמוד תורה כל היום וכל הלילה בלי הפסק, ורק מצד צרכים אחרים של האדם המצווה לפעמים מצטמצמת. | ||
| שורה 51: | שורה 61: | ||
בהמשך הגמרא מביאה את ר' שמואל שאומר שהפס' "לא ימיש" הוא לא ציווי ולא מצווה אלא ברכה שנתן ה' ליהושע בן נון, לאחר שראה שהוא כלכך אוהב ללמוד תורה. יוצא שלפי ר' שמואל אין ציווי בכלל ללמוד תורה כל היום וכל הלילה. | בהמשך הגמרא מביאה את ר' שמואל שאומר שהפס' "לא ימיש" הוא לא ציווי ולא מצווה אלא ברכה שנתן ה' ליהושע בן נון, לאחר שראה שהוא כלכך אוהב ללמוד תורה. יוצא שלפי ר' שמואל אין ציווי בכלל ללמוד תורה כל היום וכל הלילה. | ||
חשוב לזכור: המקור העיקרי ללמוד תורה מהתורה הוא: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" | חשוב לזכור: המקור העיקרי ללמוד תורה מהתורה הוא: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם"(דברים ה א) | ||
יש עוד לימוד, שכתוב ו"שיננתם" שיהיו דברי התורה מחודדים בפיך שאם ישאלו אותך תוכל לענות מבלי לגמגם . | יש עוד לימוד, שכתוב ו"שיננתם" שיהיו דברי התורה מחודדים בפיך שאם ישאלו אותך תוכל לענות מבלי לגמגם(קידושין ל א). | ||
הפסוק "והגית בו יומם ולילה" מדבר רק על הדרך של הלימוד ללא שום עניין בתוצאה, לעומתו הפסוקים המובאים לעיל, ושיננתם, ולמדתם אתם ושמרתם לעשותם", מדברים על הדרך והתוצאה. כלומר תלמד תורה בשביל שתדע איך לקיים. מפה יוצא שלפי ר' שמואל מותר ללמוד חכמה יוונית, אדם שסיים את התורה ויודע איך לנהוג לא חייב בכלל ללמוד תורה, כי כל מה שמעניין את ר' שמואל זו התוצאה ולא הדרך, כי הפסוק היחידי שמדבר על עיקרון הלימוד בעלמא, לפי זמן ללא כל תוצאה הוא "והגית בו יומם ולילה" ואותו ר' שמואל מוציא מהעסק. | הפסוק "והגית בו יומם ולילה" מדבר רק על הדרך של הלימוד ללא שום עניין בתוצאה, לעומתו הפסוקים המובאים לעיל, ושיננתם, ולמדתם אתם ושמרתם לעשותם", מדברים על הדרך והתוצאה. כלומר תלמד תורה בשביל שתדע איך לקיים. מפה יוצא שלפי ר' שמואל מותר ללמוד חכמה יוונית, אדם שסיים את התורה ויודע איך לנהוג לא חייב בכלל ללמוד תורה, כי כל מה שמעניין את ר' שמואל זו התוצאה ולא הדרך, כי הפסוק היחידי שמדבר על עיקרון הלימוד בעלמא, לפי זמן ללא כל תוצאה הוא "והגית בו יומם ולילה" ואותו ר' שמואל מוציא מהעסק. | ||
| שורה 59: | שורה 69: | ||
לסיכום הדעות. בברכות: | לסיכום הדעות. בברכות: | ||
ר' ישמעאל: "לא ימיש" = לא כפשוטו, הנהג בהם מנהג דרך ארץ | ר' ישמעאל: "לא ימיש" = לא כפשוטו, הנהג בהם מנהג דרך ארץ | ||
רשב"י: תורה מה תהא עליה? לא לנהוג מנהג דרך ארץ, לא לעבוד! | רשב"י: תורה מה תהא עליה? לא לנהוג מנהג דרך ארץ, לא לעבוד! | ||
במנחות: | במנחות: | ||
ר' ישמעאל: "לא ימיש"= כל היום וכל הלילה. | ר' ישמעאל: "לא ימיש"= כל היום וכל הלילה. | ||
רשב"י: "לא ימיש" יכול לצאת ידי חובה בקריאת שמע של שחרית וערבית. | רשב"י: "לא ימיש" יכול לצאת ידי חובה בקריאת שמע של שחרית וערבית. | ||
יוצא לנו שרשב"י | יוצא לנו שרשב"י בברכות סובר כמו ר' ישמעאל במנחות, ולהפך. רבי ישמעאל ורשב"י חולקים על עצמם בין מסכת ברכות למסכת מנחות. | ||
תוס' ר"י החסיד על הסוגייא בברכות מסביר, שדברי רשב"י במסכת ברכות, "תורה מה תהא עליה", לא באו להגיד שלימוד תורה הוא חובה אלא באו להגיד שהם מצווה בעלמא. לעומת זאת דברי רשב"י המובאים במסכת מנחות, שיכול לפטור עצמו מחובת לימוד תורה בקריאת שמע של שחרית וערבית, הם מדברים על חובת לימוד התורה. כלומר לפי תוס' ר"י החסיד, יש שני מצבים: 1. מצווה קיומית- מומלץ מאוד לעשותה 2. מצווה חיובית(מלשון חובה)- חובה לעשותה. במסכת ברכות רשב"י אומר לאדם שכדאי לו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה, אבל זו רק מצווה קיומית שהיא לא חובה, ובמסכת מנחות אומר רשב"י שהאדם חייב לפחות לקרוא קריאת שמע שחרית וערבית כדי לצאת יי"ח לימוד תורה, יצא ידי חובת המצווה החיובית "לא ימיש". | '''תוס' ר"י החסיד''' על הסוגייא בברכות מסביר, שדברי רשב"י במסכת ברכות, "תורה מה תהא עליה", לא באו להגיד שלימוד תורה הוא חובה אלא באו להגיד שהם מצווה בעלמא. לעומת זאת דברי רשב"י המובאים במסכת מנחות, שיכול לפטור עצמו מחובת לימוד תורה בקריאת שמע של שחרית וערבית, הם מדברים על חובת לימוד התורה. כלומר לפי תוס' ר"י החסיד, יש שני מצבים: 1. מצווה קיומית- מומלץ מאוד לעשותה 2. מצווה חיובית(מלשון חובה)- חובה לעשותה. במסכת ברכות רשב"י אומר לאדם שכדאי לו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה, אבל זו רק מצווה קיומית שהיא לא חובה, ובמסכת מנחות אומר רשב"י שהאדם חייב לפחות לקרוא קריאת שמע שחרית וערבית כדי לצאת יי"ח לימוד תורה, יצא ידי חובת המצווה החיובית "לא ימיש". | ||
סידרנו את הסתירה בדברי רשב"י אבל נשארה לנו עדיין הקושייא בין דברי ר' ישמעאל בברכות לדברי ר' ישמעאל במנחות. | סידרנו את הסתירה בדברי רשב"י אבל נשארה לנו עדיין הקושייא בין דברי ר' ישמעאל בברכות לדברי ר' ישמעאל במנחות. | ||