53
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מפיהם ולא מפי כתבם"
אין תקציר עריכה
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ה'''סמ"ע''' (קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר"ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב"ם, יש לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב"ם צריך לכתוב את המחאה בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר"ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב באיזו לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר"ת. | ה'''סמ"ע''' (קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר"ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב"ם, יש לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב"ם צריך לכתוב את המחאה בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר"ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב באיזו לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר"ת. | ||
ה'''קצות''' (קמו ג) חולק על הסמ"ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב"ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. לדעת הרמב"ן, אין זה משנה באיזה לשון כתבו העדים את המחאה שהרי עדות בשטר מתקבלת רק אם היא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך נוסח זה. לכן גם לשון שליחות לא הייתה אמורה להועיל אבל תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה כיוון שהחזקה בקרקע מתבטלת בעדות כלשהיא. | ה'''קצות''' (קמו ג) חולק על הסמ"ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב"ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. לדעת הרמב"ן, אין זה משנה באיזה לשון כתבו העדים את המחאה שהרי עדות בשטר מתקבלת רק אם היא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך נוסח זה. לכן גם לשון שליחות לא הייתה אמורה להועיל אבל תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה כיוון שהחזקה בקרקע מתבטלת בעדות כלשהיא. | ||
על הבנת הקצות בטור יש לשאול מדוע בסימן כח' לא הביא הטור את דעת הרמב"ן לגבי עדות בשטר אם הוא סובר כמותו? | |||
ניתן להסביר שבסימן כח' הטור לא דיבר על עדות בשטר אלא על עדות בכתב ולכן לא הביא את דעת הרמב"ן. | |||
ה'''שולחן ערוך''' (חושן משפט כח יב) פסק כשיטת הרמב"ם, הסמ"ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין. | ה'''שולחן ערוך''' (חושן משפט כח יב) פסק כשיטת הרמב"ם, הסמ"ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין. | ||
ה'''רמ"א''' (קמו ה) כותב | ה'''רמ"א''' (קמו ה) כותב לגבי מחאה שהעדים צריכים לכתוב אותה בלשון שליחות, ה'''סמ"ע''' (יא) מסביר שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים מלבד ר"ת ומכך שהרמ"א לא כתב את דבריו בלשון יש אומרים יש סיוע להבנתו שדברי הרמ"א תואמים את שיטות כל הראשונים מלבד רבנו תם. לעומת זאת, ה'''קצות''' (ג) חולק ואומר שרק לפי בעל המאור לשון שליחות מועילה במחאה, כי היא הופכת את השטר ל'מפי כתבו', אולם לפי הרמב"ן אין עדיפות בלשון שליחות ונמצא שהרמ"א פסק כמו בעל המאור. | ||
ה'''ב"ח''' (כח יב) כתב שהמנהג להורות הלכה כרמב"ם אבל בתלמיד חכם, כדי שלא יתבטל מלימודו מקילים כרבנו תם לשלוח את עדותו בכתב. מאידך ה'''ש"ך''' (יד) הכריע כשיטת הרמב"ן. | |||