הבדלים בין גרסאות בדף "מעונן ומכשף"

נוספו 14 בתים ,  18:23, 1 באוגוסט 2018
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''עשיית קסמים''' '''הגמרא''' במסכת סנהדרין (סז ע"ב) מחלקת בין שלושה סוגים של קסם: ''אמר אביי: ה...")
 
שורה 1: שורה 1:
'''עשיית קסמים'''
== '''עשיית קסמים''' ==
 
'''הגמרא''' במסכת סנהדרין (סז ע"ב) מחלקת בין שלושה סוגים של קסם:  
'''הגמרא''' במסכת סנהדרין (סז ע"ב) מחלקת בין שלושה סוגים של קסם:  


שורה 14: שורה 13:
העיניים, ומי שמזמין אותו מכשיל אותו בעבירה. כפי שנראה נחלקו בכך הפוסקים, ומחלוקתם תלויה בעיקר בשאלה, כיצד להבין את דברי הרמב"ם.
העיניים, ומי שמזמין אותו מכשיל אותו בעבירה. כפי שנראה נחלקו בכך הפוסקים, ומחלוקתם תלויה בעיקר בשאלה, כיצד להבין את דברי הרמב"ם.


'''קוסם בזמן הזה'''
=== '''קוסם בזמן הזה''' ===
 
'''סתירה בדעת הרמב"ם'''
'''סתירה בדעת הרמב"ם'''


שורה 36: שורה 34:
"עוד אמרו חז"ל (סנהדרין דף ס"ה ב) איזהו מעונן? זה האוחז את העיניים. והוא מין מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד, עד שתדמה לאנשים שיעשה ענינים שאין אמיתתו בהם. כמו שנראה אותם יעשו תמיד, יקחו חבל וישימו אותה בכנף בגדיהם ויוציאו נחש, וישליך טבעת לאוויר ואחר כך יוציאו מפי אדם אחד העומד לפניו והעושה זה לוקה (רמב"ם במנין המצוות סימן ל"ב). ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות ונקראים 'טאשין שפילער' עוברים בלאו דאורייתא, והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם, אבל אם הוא (= הקוסם) גוי שעושה נראה לי דמותר לראות".
"עוד אמרו חז"ל (סנהדרין דף ס"ה ב) איזהו מעונן? זה האוחז את העיניים. והוא מין מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד, עד שתדמה לאנשים שיעשה ענינים שאין אמיתתו בהם. כמו שנראה אותם יעשו תמיד, יקחו חבל וישימו אותה בכנף בגדיהם ויוציאו נחש, וישליך טבעת לאוויר ואחר כך יוציאו מפי אדם אחד העומד לפניו והעושה זה לוקה (רמב"ם במנין המצוות סימן ל"ב). ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות ונקראים 'טאשין שפילער' עוברים בלאו דאורייתא, והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם, אבל אם הוא (= הקוסם) גוי שעושה נראה לי דמותר לראות".


מה טעם האיסור? אחרי הכל כולם יודעים שמדובר בזריזות ידיים. אפשר שזה תלוי במחלוקת הרמב"ן והרמב"ם בטעם האיסור ללכת למכשפים. הרמב"ם '''במורה נבוכים''' (ג, כט) כתב, שהכישופים היו מעשים שעשו עובדי העבודה זרה, לכן יש להתרחק מהם (לפי שיטתו אין כזה דבר כשפים, ובלשונו: ''ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן (הל' ע''ז פרק יא, טז)''.  
מה טעם האיסור? אחרי הכל כולם יודעים שמדובר בזריזות ידיים. אפשר שזה תלוי במחלוקת הרמב"ן והרמב"ם בטעם האיסור ללכת למכשפים. הרמב"ם '''במורה נבוכים''' (ג, כט) כתב, שהכישופים היו מעשים שעשו עובדי העבודה זרה, לכן יש להתרחק מהם (לפי שיטתו אין כזה דבר כשפים, ובלשונו: ''ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן (הל' ע''ז פרק יא, טז)''. ''


'''הרמב"ן''' (דברים יח, ט. דרשת תורת ה' תמימה) לעומת זאת סובר שיש בכשפים אמת, אלא שהכשפים פועלים כנגד הטבע, ואת זה הקב''ה אסר. איסור נוסף שיש בכך, שהאדם לא סומך על הקב''ה שיעזור לו, ופונה לאמצעים זרים.
'''הרמב"ן''' (דברים יח, ט. דרשת תורת ה' תמימה) לעומת זאת סובר שיש בכשפים אמת, אלא שהכשפים פועלים כנגד הטבע, ואת זה הקב''ה אסר. איסור נוסף שיש בכך, שהאדם לא סומך על הקב''ה שיעזור לו, ופונה לאמצעים זרים.
3

עריכות