112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"
←ראש השנה לנטיעה
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==סוגית הגמרא ומחלוקת התנאים== | ==סוגית הגמרא ומחלוקת התנאים== | ||
===ראש השנה לנטיעה=== | ===ראש השנה לנטיעה=== | ||
ה'''משנה''' (ראש השנה א א) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר '''רש"י''' (ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.<BR /> | ה'''משנה''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37942&st=&pgnum=199 ראש השנה א א]) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר '''רש"י''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=2&format=pdf ראש השנה ב א] ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.<BR /> | ||
ב'''גמרא''' (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן). | ב'''גמרא''' (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן). | ||
===שלשים יום בשנה חשוב שנה=== | ===שלשים יום בשנה חשוב שנה=== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר מה הדין בנוטע יותר מל' יום לפני ראש השנה למשל שנטע באייר או בחשוון, האם גם כן צריך להמתין עד ט"ו בשבט או לא? <BR /> | כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר מה הדין בנוטע יותר מל' יום לפני ראש השנה למשל שנטע באייר או בחשוון, האם גם כן צריך להמתין עד ט"ו בשבט או לא? <BR /> | ||
הרמב"ם שם מונה ג' מקרים: | הרמב"ם שם מונה ג' מקרים: | ||
*נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי). | *נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי). | ||
*נטע בט"ז אב שנה עשירית, לא עלתה לו שנה, ומונה שלוש שנים י"א-י"ב-י"ג, ומראש השנה של שנת י"ד הוא נטע רבעי עד ראש השנה של שנת ט"ו. | *נטע בט"ז אב שנה עשירית, לא עלתה לו שנה, ומונה שלוש שנים י"א-י"ב-י"ג, ומראש השנה של שנת י"ד הוא נטע רבעי עד ראש השנה של שנת ט"ו. | ||
| שורה 64: | שורה 63: | ||
===טור, שלחן ערוך ואחרונים=== | ===טור, שלחן ערוך ואחרונים=== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
ה'''טור''' | ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6366|יורה דעה רצד}} כתב רק את דעת בעל המאור וסיעתו, שצריך בכל הנטיעות להמתין עד ט"ו בשבט, לא שנא אם עברו עליהן ג' שנות ערלה שלמות ולא שנא אם היו מקוטעות. רק פירות שחונטים אחר ט"ו בשבט של שנה רביעית מותרים כדין פירות נטע רבעי, ושל חמישית שחונטים אחר ט"ו בשבט מותרים לגמרי. | ||
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR /> | ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR /> | ||
אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט. | אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט. | ||
מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי | מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי דעת הרמב"ם, אשר הובאה בשלחן ערוך בסתם. | ||
בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ. | בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ. | ||