25
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"
←טור, שלחן ערוך ואחרונים
| שורה 69: | שורה 69: | ||
אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט. | אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט. | ||
מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי | מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי דעת הרמב"ם, אשר הובאה בשולחן ערוך בסתם. | ||
בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ. | בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ. | ||