66
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכה שאינה צריכה לגופה"
מ
←פסיקת ההלכה
מ (←פסיקת ההלכה) |
|||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
ישנה סתירה בדברי '''השו"ע''' במספר מקומות: | ישנה סתירה בדברי '''השו"ע''' במספר מקומות: | ||
בסי' שטז סע' ח - לעניין צד שרץ שלא לצורך פטור ולרמב"ם חייב | בסי' שטז סע' ח - לעניין צד שרץ שלא לצורך פטור ולרמב"ם חייב | ||
ובסי' שד סע' כז- לכבות גחלת שלא יזוקו בה רבים מותר (כיוון שזה איסור דרבנן במקום היזק לרבים)ולרמב"ם אסור | ובסי' שד סע' כז- לכבות גחלת שלא יזוקו בה רבים מותר (כיוון שזה איסור דרבנן במקום היזק לרבים)ולרמב"ם אסור | ||
ומשמע משני מקורות אלו שפסק הלכה כר"ש שפטור | ומשמע משני מקורות אלו שפסק הלכה כר"ש שפטור | ||
אבל בסי' שמ סעי' א -הגוזז שתי שערות '''חייב''' ומשמע שפסק כר"י | אבל בסי' שמ סעי' א -הגוזז שתי שערות '''חייב''' ומשמע שפסק כר"י | ||
וקשה איך בכל מקום פוסק כר"ש ובגוזז כר"י? | וקשה איך בכל מקום פוסק כר"ש ובגוזז כר"י? | ||
1. '''מג"א''' -לעניין גוזז כתב "ולמ"ד מלאכה שאצ"ל פטור מיירי שצריך לשערן" והביה"ל מקשה עליו הרי גם מלקט לבנות מתוך השחורות חייב וזה ודאי משצל"ג? וקשה לומר שהשו"ע דיבר רק בשצריך לשער! | 1. '''מג"א''' -לעניין גוזז כתב "ולמ"ד מלאכה שאצ"ל פטור מיירי שצריך לשערן" והביה"ל מקשה עליו הרי גם מלקט לבנות מתוך השחורות חייב וזה ודאי משצל"ג? וקשה לומר שהשו"ע דיבר רק בשצריך לשער! | ||
2. '''גר"א'''- סתם כדעת הרמב"ם דהלכה כר"י במלאכה שאצ"ל ומגוזז מוכח כן דהלכה כר"י והוא ראיה לפסק הרמב"ם: (וקשה עליו משאר המקורות שהשו"ע פסק במפורש כר"ש וצ"ע) | 2. '''גר"א'''- סתם כדעת הרמב"ם דהלכה כר"י במלאכה שאצ"ל ומגוזז מוכח כן דהלכה כר"י והוא ראיה לפסק הרמב"ם: (וקשה עליו משאר המקורות שהשו"ע פסק במפורש כר"ש וצ"ע) | ||
3. '''ריב"ש'''(שו"ת סי' שצד) רק בגוזז חייב גם כאשר לא צריך את השער כיוון שבמשכן היה שני מצבים של גוזז א. גוזז את הצמר לעשות בגדים ב. גזיזת העורות תחשים לכיסוי המשכן. ובאפשרות השנייה אין צורך בצמר אלא בייפוי העור כך גם בגוזז שערו וציפורניו. | 3. '''ריב"ש'''(שו"ת סי' שצד) רק בגוזז חייב גם כאשר לא צריך את השער כיוון שבמשכן היה שני מצבים של גוזז א. גוזז את הצמר לעשות בגדים ב. גזיזת העורות תחשים לכיסוי המשכן. ובאפשרות השנייה אין צורך בצמר אלא בייפוי העור כך גם בגוזז שערו וציפורניו. | ||
נ"מ בין הדעות מופיעה ביו"ד לעניין נדה שחל ליל טבילתה בשבת ולא גזזה ציפורניה שה'''ט"ז''' פסק שעדיף שתטבול בלא גזיזה '''ונקודות הכסף''' סבר שעדיף שתקצוץ ע"י נוכרי כיוון שסבר כמג"א שגוזז זה משצל"ג '''הביה"ל''' נוקט להלכה כריב"ש ולכן עדיף שתטבול בלי גזיזה. | נ"מ בין הדעות מופיעה ביו"ד לעניין נדה שחל ליל טבילתה בשבת ולא גזזה ציפורניה שה'''ט"ז''' פסק שעדיף שתטבול בלא גזיזה '''ונקודות הכסף''' סבר שעדיף שתקצוץ ע"י נוכרי כיוון שסבר כמג"א שגוזז זה משצל"ג '''הביה"ל''' נוקט להלכה כריב"ש ולכן עדיף שתטבול בלי גזיזה. | ||
'''במשנ"ב''' (רעח א) פסק כדעת הרמב"ם לעניין שאם צריך לכבות נר בפני חולה או לטלטל את החולה לבחוץ עדיף לטלטל את החולה אע"פ שכיבוי הנר זה משצל"ג ומסביר בביה"ל "ומ"מ לדינא נראה להחמיר לכו"ע היכא דיש לו עצה אחרת להסתיר האור ע"י כפיית כלי וכיוצא בזה כי באיסור כביה אף דהיא מלאכה שאצ"ל מ"מ מפני שהיא קרובה מאד לאיסור תורה לא רצו להקל בה" | '''במשנ"ב''' (רעח א) פסק כדעת הרמב"ם לעניין שאם צריך לכבות נר בפני חולה או לטלטל את החולה לבחוץ עדיף לטלטל את החולה אע"פ שכיבוי הנר זה משצל"ג ומסביר בביה"ל "ומ"מ לדינא נראה להחמיר לכו"ע היכא דיש לו עצה אחרת להסתיר האור ע"י כפיית כלי וכיוצא בזה כי באיסור כביה אף דהיא מלאכה שאצ"ל מ"מ מפני שהיא קרובה מאד לאיסור תורה לא רצו להקל בה" | ||