הבדלים בין גרסאות בדף "מזיק באמצעות הרוח"

<u>הלכה א</u><blockquote>"מִי שֶׁעָשָׂה גֹּרֶן בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אוֹ קָבַע בֵּית הַכִּסֵּא. אוֹ מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָבָק וְעָפָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. צָרִיךְ לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הֶעָפָר אוֹ רֵיחַ בֵּית הַכִּסֵּא אוֹ הָאָבָק לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוֹ. אֲפִלּוּ הָיְתָה הָרוּחַ הוּא שֶׁמְּסַיֵּעַ אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ וּמוֹלִיכָה אֶת הֶעָפָר אוֹ נְעֹרֶת הַפִּשְׁתָּן וְהַמּוֹץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וּמַגִּיעָתָן לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ וְלֹא יַזִּיקוּ. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי הָרוּחַ מְצוּיָה שֶׁכָּל אֵלּוּ כְּמִי שֶׁהִזִּיקוּ בְּחִצָּיו הֵן"</blockquote><u>הלכה ב</u><blockquote>"אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב לְהַרְחִיק כָּל כָּךְ אִם הוֹלִיכָה הָרוּחַ הַמְצוּיָה הַמּוֹץ וְאֶת הֶעָפָר וְהִזִּיקָה בָּהֶן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם שֶׁהָרוּחַ הוּא שֶׁסִּיֵּעַ אוֹתוֹ וְאֵין נֵזֶק זֶה בָּא מִכֹּחַ מַזִּיק עַצְמוֹ"</blockquote>מדברי הרמב"ם עולה, שהיזק ע"י רוח חייב להרחיק, כשיטת מר בר רב אשי ואמימר.

<u>הלכה ז'</u><blockquote>"אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַיָּב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָּב. בָּא אַחֵר וְלִבָּהּ הַמְלַבֶּה חַיָּב. לִבַּתּוּ רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה תָּמִיד הֲרֵי כֻּלָּן פְּטוּרִין. לִבָּה וְלִבַּתּוּ הָרוּחַ חַיָּב שֶׁהֲרֵי הוּא גָּרַם וְכָל הַגּוֹרֵם לְהַזִּיק מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם מִן הַיָּפֶה שֶׁבַּנְּכָסִים כִּשְׁאָר כָּל הַמַּזִּיקִין"</blockquote>מדברי הרמב"ם אנחנו רואים שבמקרה של ליבה וליבתה הרוח, האדם יהיה חייב, כלומר רואים לכאורה שגרמא חייב.

קשה הרי לכאורה אנחנו רואים סתירה מפורשת בדברי הרמב"ם, בהלכות נזקי שכנים הוא פוסק גרמא בנזיקין פטור ואילו בהלכות נזקי ממון הוא כותב שגרמא בנזיקין חייב.<blockquote>'''מגיד משנה'''</blockquote><blockquote>אי אפשר להגיד שבליבה וליבתה הרוח הרמב"ם פוסק כמו בשאר השיטות שמופיעות בבקא קמא דף ס', כי השיטה הרביעית היא כדעת רב אשי. ולכן הכסף משנה נשאר בצ"ע.</blockquote><blockquote>'''מגדל עוז'''</blockquote><blockquote>יש הבדל, בנזקי שכנים הרוח היא כוח מרכזי שבלעדיה לא היה קורה הנזק ולכן יהיה פטור. ואילו לגבי נזקי ממונות גם לולי כוח הרוח הנזק היה קורה (היה אש גם לולי רוח), לכן, יהיה חייב. וכן מובן גם בדברי הכסף משנה.</blockquote><blockquote>'''ש"ך סימן תי"ח ס"ק ד'''</blockquote><blockquote>יש הבדל בין הלכות שכנים לנזקי ממון, בנזקי ממון הרמב"ם חייב כיוון שהרוח הייתה עם כיוון התנועה. ואילו לגבי הלכות שכנים פטור כיוון שהרוח הייתה נגד כיוון התנועה. (תירוץ זה הוא לפי דברי הרמב"ן שראינו לעיל).</blockquote><blockquote>'''נתיבות משפט סימן קנ"ה'''</blockquote><blockquote>לגבי הלכות שכנים, הרמב"ם פטר כיוון שאם המזיק ישמור על הדבר המזיק הוא יתבטל מן המלאכה לכן על הניזק להרחיק ואם הוא לא הרחיק אז המזיק פטור. אבל לגבי נזקי ממון אפשר לשמור על ההיזק של האש בלי להיבטל מן המלאכה לכן אם האש הזיקה המזיק חייב.</blockquote>