הבדלים בין גרסאות בדף "מגורים בנכס בזול או בחינם עבור הלוואה"

שורה 30: שורה 30:
===שיטת הטור ושלחן ערוך===
===שיטת הטור ושלחן ערוך===
ה'''טור''' (יורה דעה קסו) הביא דברי הרמב"ן להלכה, אבל כתב שב'הלווני ודור בחצרי' הוי אבק ריבית ולא מפקינן. וכתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומכל מקום) שלדעת הטור, אם בא לצאת ידי שמים צריך להחזיר ב'הלוני'. וב'''בית חדש''' (ב) ביסס דברי הטור שלדעת הרמב"ן ב'הלוני' אף שאין ריבית קצוצה כיון שהחצר לא קיימת לאגרא, מ"מ הוי אבק רבית. <BR/>
ה'''טור''' (יורה דעה קסו) הביא דברי הרמב"ן להלכה, אבל כתב שב'הלווני ודור בחצרי' הוי אבק ריבית ולא מפקינן. וכתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומכל מקום) שלדעת הטור, אם בא לצאת ידי שמים צריך להחזיר ב'הלוני'. וב'''בית חדש''' (ב) ביסס דברי הטור שלדעת הרמב"ן ב'הלוני' אף שאין ריבית קצוצה כיון שהחצר לא קיימת לאגרא, מ"מ הוי אבק רבית. <BR/>
אבל ב'''גידולי תרומה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24581&st=&pgnum=455 (מו ג יח ד"ה ובחצר דלא קיימא לאגרא)] כתב שלא כן הבין הרא"ש, ואי אפשר לומר כך ברמב"ן.


ה'''שלחן ערוך''' (א) כתב דבהלוהו אפילו אבק ריבית לא הוי, והוסיף שלרמב"ם הוי אבק ריבית אפילו בגברא דלא עביד למיגר. ועוד כתב (ב) שבהלוני הוי אבק ריבית, וכפי שהבין הטור בדעת הרא"ש.
גם ה'''שלחן ערוך''' (א) כתב שבהלוהו אפילו אבק ריבית לא הוי, והוסיף שלרמב"ם הוי אבק ריבית אפילו בגברא דלא עביד למיגר. ואילו בהלוני כתב (ב) שהוי אבק ריבית, וכפי שהבין הטור בדעת הרא"ש.


אבל ב'''גידולי תרומה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24581&st=&pgnum=455 (מו ג יח ד"ה ובחצר דלא קיימא לאגרא)] כתב שלא כן הבין הרא"ש, ואי אפשר לומר כך ברמב"ן. אלא דעתו שכל שאין הנאה ממונית למלוה, אלא רק טובת הנאה, אין זה ריבית כלל אלא רק מיחזי כרבית, ואף לצאת י"ש אינו צריך, אפילו ב'הלוני ודור בחצרי'.
==רבית עבור הרווחת זמן=
כתב ה'''רמב"ם''' (מלוה ולוה ו ג) בשם רבותיו שאם תבע המלוה את הלווה לפרוע, ואמר לו הלווה דור בחצרי עד שאחזיר לך חובך, אין זו ריבית קצוצה, כיון שלא קצץ איתו בשעת הלואה. והסמיך הרמב"ם דין זה לפסוק "לא תתן לו בנשך". ולשון הגמרא קצת מסייעת לדבריו, שדווקא 'הלוני ודור בחצרי' הוי ריבית קצוצה, אבל 'הלוהו' אפילו שמדעתו דר לא הוי אלא אבק ריבית.
<BR/>אבל ה'''ראב"ד''' השיג עליו וכתב שאם הרוויח לו את זמן הפרעון עבור המגורים בדירה, ה"ז נחשב כשעת מתן מעות ואסור. והביא הראב"ד לזה ראיה מקידושין, וכוונתו למה שכתב הרמב"ם (אישות ה טו) שהמקדש בהנאת מלוה מקודשת, כגון שאמר לה הרי את מקודשת לי בזמן שארוויח לך במלוה זו שתהיה בידך.
<BR/>והסכימו לדברי הראב"ד גם בחידושי הרמב"ן (ד"ה וכתב) והרשב"א (ד"ה מאן דאמר הלוני) והנימוקי יוסף (לה ה סוד"ה צריך) שאין הבדל אם קצץ לו בשעת הלוואה או לאחר זמן הלוואה, וכן נראה מדברי רש"י (ד"ה אבל).
===שיטת הטור===
ה'''טור''' (קסו) הכריע כדברי רוב הראשונים, אבל כתב שזהו דווקא שנתן לו המגורים בשעה שמרוויח לו זמן, אבל אם כבר הרוויח לו זמן, ובתוך הזמן אמר לו דור בחצרי עבור מעותיך שבטלות אצלי ה"ז ריבית מאוחרת. וסיים אי נמי יש לומר, שריבית מאוחרת זהו דווקא כשנותן לו אחר שפרעו, אבל כל זמן שהוא עוד חייב לו אסור.


[[קטגוריה:ריבית]]
[[קטגוריה:ריבית]]
71

עריכות