71
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מגורים בנכס בזול או בחינם עבור הלוואה"
אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{מקורות|בבא מציעא ה ב|בבא מציעא סד ב||מלוה ולוה ו ב|יורה דעה קס ז, קסו}} המלוה לחבירו וגר בחצירו בחינם או ...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|בבא מציעא ה ב|בבא מציעא סד ב||מלוה ולוה ו ב|יורה דעה | {{מקורות|בבא מציעא ה ב|בבא מציעא סד ב||מלוה ולוה ו ב|יורה דעה קסו}} | ||
המלוה לחבירו וגר בחצירו בחינם או בזול. | המלוה לחבירו וגר בחצירו בחינם או בזול. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<BR/>בפשט דברי הרי"ף משמע שמדבר על כל המקרים בגמרא, כלומר בין אם החצר קיימא לאגרא ובין אם לא קיימא לאגרא. ואף שבחצר שלא קיימא לאגרא אין שווי ממוני, מ"מ כיון שקצץ עמו הרי זו ריבית קצוצה. וכן בהלווהו הוי אבק ריבית, אף שאין בדבר שווי ממוני. | <BR/>בפשט דברי הרי"ף משמע שמדבר על כל המקרים בגמרא, כלומר בין אם החצר קיימא לאגרא ובין אם לא קיימא לאגרא. ואף שבחצר שלא קיימא לאגרא אין שווי ממוני, מ"מ כיון שקצץ עמו הרי זו ריבית קצוצה. וכן בהלווהו הוי אבק ריבית, אף שאין בדבר שווי ממוני. | ||
כן נראה שהיא גם דעת ה'''רמב"ם''' (מלוה ולוה ו ב) שכתב כדברי הרי"ף, שבהלווהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר, ואם לא העלה הרי זה אבק רבית מפני שלא התנה עמו. | כן נראה שהיא גם דעת ה'''רמב"ם''' (מלוה ולוה ו ב) שכתב כדברי הרי"ף, שבהלווהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר, ואם לא העלה הרי זה אבק רבית מפני שלא התנה עמו. ודייק ה'''בית יוסף''' (יורה דעה קסו ד"ה והרמב"ם כתב) בדבריו שאם התנה עמו ה"ז רבית קצוצה. ולהדיא כתב הרמב"ם שזהו אף בחצר שאינה עומדת לשכר. | ||
<BR/>אמנם | <BR/>אמנם יש להעיר שלא הזכיר הרמב"ם שהמלוה אינו זקוק למגורים, אלא במקום זה כתב שאין דרך בעל החצר להשכיר, וכנראה שכך מפרש את המלים 'גברא לא עביד למיגר', כן כתב ה'''לחם משנה''' שם. וביאר הטעם שיש לומר בדעת הרמב"ם שבאמת אם לא נהנה המלוה כלל מהמגורים בבית, אין זו ריבית קצוצה, ואולי אף לא אבק ריבית [בהלווהו ודר בחצירו], ואין בזה איסור כלל, אף לא משום מיחזי כרבית, כיון שאין למלוה שום הנאה. כעין זה כתוב גם ב'''תוס' רי"ד''' (סד ב ד"ה קמ"ל) וב'''קונטרס הראיות לריא"ז''' (בבא מציעא סד ב ג) שהביאו גירסה שלא היה כתוב בה גברא דלא עביד למיגר, לפי שבגברא דלא עביד למיגר ליכא איסור, וזה כדברי הלחם משנה. | ||
<BR/>וב'''טור''' (יורה דעה קסו) כתב בדברי הרמב"ם שבחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר הוי אבק ריבית, ולא ירד לדקדק בדבריו את פירוש המלים 'גברא לא עביד למיגר'. | |||
===שיטת הרמב"ן=== | ===שיטת הרמב"ן והרא"ש=== | ||
כתב | כתב ה'''רמב"ן''' (ד"ה הלווהו) בחידושים ובמלחמות שמה שאמר הרי"ף שבהלוני ודור בחצרי זו ריבית קצוצה, זהו דווקא בחצר דקיימא לאגרא, אבל בחצר דלא קיימא לאגרא אינו צריך להעלות לו שכר בדיעבד, לפי שלא חסריה כלום, שהרי אינה שווה ממון. | ||
ה'''רא"ש''' (ה יז) הביא דברי הרמב"ן אלו, והוסיף שאף מה שכתב הרי"ף שבהלווהו הוי אבק רבית, זהו דווקא בחצר דקיימא לאגרא, אבל אם לא קיימא לאגרא לא הוי ריבית כלל, ואפילו בהלווני ודור בחצרי, ואפילו בגברא דעביד למיגר, שאע"פ שנהנה ונתרבה ממונו, מ"מ לא חיסר את הלווה כלום, שהרי החצר אינה עומדת לשכירות, וה"ז כתרבית בלא נשך. וכתב שלפי"ז מה שכתוב בגמרא צריך להעלות לו שכר, זהו דווקא אם עוד לא גר שצריך להעלות לו שכר משום שמיחזי כריבית, אבל אם כבר גר אינו מחוייב לשלם על מה שגר בו. | |||
וכן כתבו ה'''רשב"א''' בחידושים (ד"ה הלווהו וד"ה הלווני) וה'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (לה ב ד"ה צריך להעלות) שאפילו בא לצאת ידי שמים אינו צריך להעלות לו שכר, לפי שאין כאן אפילו אבק ריבית אלא רק מיחזי כריבית, כמבואר בדברי רבא לאביו, וכן מוכח שם במעשה שלא ניכה לו דמי השימוש בעבדים, שאף שאסור היה לו לכתחילה להשתמש בהם, מ"מ בדיעבד פטור ואפילו בא לצאת ידי שמים. וכן הדין אף בהלוני ודור בחצרי, דאיירי בדלא קיימא לאגרא, שהרי זה נלמד בכ"ש מהלווהו, ואין לחייב בזה יותר מבזה. ורק אם החצר קיימא לאגרא ה"ז ריבית קצוצה, ואם לא התנה עמו ולא אמר לא הלווני, ה"ז אבק ריבית. | |||
===שיטת הטור=== | |||
ה'''טור''' (יורה דעה קסו) הביא דברי הרמב"ן להלכה, אבל כתב שב'הלווני ודור בחצרי' הוי אבק ריבית ולא מפקינן. וכתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומכל מקום) שלדעת הטור, אם בא לצאת ידי שמים צריך להחזיר ב'הלוני'. וב'''בית חדש''' (ב) ביסס דברי הטור שלדעת הרמב"ן ב'הלוני' אף שאין ריבית קצוצה כיון שהחצר לא קיימת לאגרא, מ"מ הוי אבק רבית. | |||