391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
←איסור "מסייע לדבר עבירה": עריכה
(קטגוריה) |
(←איסור "מסייע לדבר עבירה": עריכה) |
||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ"ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של "מסייע ידי עוברי עבירה". | אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ"ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של "מסייע ידי עוברי עבירה". | ||
ב'''תוס'''' (שבת ג. ד"ה בבא) איתא: "ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ"ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור". וכ"כ ה'''רא"ש''' (שם) וה'''ר"ן''' (שם ובע"ז ו) וה'''ריטב"א''' (ב"מ ה:), וכך ס"ל ל'''תשב"ץ''' (בשו"ת ח"ג קלג). וב'''רדב"ז''' (נזירות ה כ): "נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ"ע לא תתן מכשול". וגם ב'''מג"א''' (שמ"ז סק"ד) משמע שפסק כרא"ש. | |||
אמנם | אמנם ב'''רי"ף''' בע"ז משמע שמותר לגמרי (ע"ש ב'''ר"ן'''), וכן ב'''תוס'''' (ע"ז ו) משמע כך (כ"כ ה'''ש"ך''' יו"ד קנא סק"ו), וכן כתב '''רמ"א''' בשם ה'''מרדכי''' רפ"ק דע"ז (ולפנינו לכאו' לא נמצא, וראו '''שו"ת כתב סופר''' יו"ד פ"ג ד"ה והנה תוס', מ"ש מהדרכי משה), וכן ב'''רמב"ן''' (שהובא בר"ן סופ"ק דע"ז), וב'''סמ"ג''' (לאוין קסח), וב'''רבינו ירוחם''' (נתיב יד ריש חלק ז), וב'''שו"ת הרדב"ז''' (ח"ג תקלה, וח"ה רטו. אם כי שם מיירי באיסור דר', ע"ש) ואין זה כהל' נזירות דלעיל, (וראו עוד בלשון הרדב"ז בהל' אבל (ג ה) שכתב "ואין כאן אלא מסייע ידי עו"ע ואין בו ממש". ויל"ד אם ריש דבריו העיקר או סופם), וכ"כ ב'''בית יהודא''' (עייאש יו"ד יז). וראו גם ב'''תוס'''' (קידושין נו.) שמשמע שאין איסור. | ||
וה'''רמ"א''' (שם סו"ס א') כתב שיש אומרים שאם יכולים לקנות במקום אחר ליכא לפנ"ע, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא ראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (וב'''שו"ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שמלשונו "ויש מחמירין", משמע דס"ל לדידיה לקולא מדלא כתב "ויש אוסרין"). וב'''ש"ך''' (ס"ק ו) הקשה סתירה ברי"ו וכו' ע"ש, והוכיח מזה שאין מחלוקת כלל אלא המתירים דיברו בישראל והאוסרים בגוי ומומר, (וכ"כ במג"א הנ"ל, אך יש חולקים בזה כדלהלן). וב'''שו"ת ציץ אליעזר''' (חי"ט לג ז-ט) כתב שאין צריך להפסיד כל ממונו משום איסור מסייע. | |||
וב'''פירוש המשנה לרמב"ם''' (תרומות ו ג) כתב: "עובר על הכתוב שאמר ולפנ"ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר". ויש לבאר מה שכתב "אם סייעו", ומכל מקום, הרי הרמב"ם לא חילק בין חד עברא לתר"ע. (וראו גם בהל' שבת (ה טז) שכתב שמסייע פטור אם השני יכל לעשות בלעדיו, אך שם זה לגבי שיקרא ממש עושה מלאכה ופה אנו דנים רק לאיסור דרבנן). | |||
ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. ועי' בטורי אבן (חגיגה דף י"ג באבני מלואים) שכתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפי' איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה. ובגמ' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית, עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם התוס', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה. וכחילוק זה כ"כ ביד מלאכי כלל שס"ה, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט ג"כ חשיב כעצם האיסור כיוון שא"א לעשות המלאכה בע"כ של בעה"ב אלא זקוק לאמירתו. אמנם בשו"ת דברי מלכיאל (ח"א חו"מ סי' ק"ג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בח"ע, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'. | ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. ועי' בטורי אבן (חגיגה דף י"ג באבני מלואים) שכתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפי' איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה. ובגמ' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית, עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם התוס', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה. וכחילוק זה כ"כ ביד מלאכי כלל שס"ה, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט ג"כ חשיב כעצם האיסור כיוון שא"א לעשות המלאכה בע"כ של בעה"ב אלא זקוק לאמירתו. אמנם בשו"ת דברי מלכיאל (ח"א חו"מ סי' ק"ג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בח"ע, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'. | ||
| שורה 139: | שורה 139: | ||
האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה | האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה | ||
===נידונים שונים ב"חד עברא"=== | ===נידונים שונים ב"חד עברא"=== | ||