הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

(קטגוריה)
שורה 119: שורה 119:
אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ"ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של "מסייע ידי עוברי עבירה".  
אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ"ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של "מסייע ידי עוברי עבירה".  


בתוס' בשבת ג. (ד"ה בבא) איתא, "ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ"ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור". וכ"כ הרא"ש (שם) והר"ן (שם ובע"ז ו') והריטב"א (ב"מ ה:), וכך ס"ל לתשב"ץ (בשו"ת ח"ג סי' קל"ג), וכ"כ הרדבבהל' נזירות (ה' כ') "נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ"ע לא תתן מכשול". וגם במג"א (שמ"ז סק"ד) משמע שפסק כרא"ש.
ב'''תוס'''' (שבת ג. ד"ה בבא) איתא: "ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ"ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור". וכ"כ ה'''רא''' (שם) וה'''ר''' (שם ובע"ז ו) וה'''ריטב''' (ב"מ ה:), וכך ס"ל ל'''תשב''' (בשו"ת ח"ג קלג). וב'''רדב"ז''' (נזירות ה כ): "נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ"ע לא תתן מכשול". וגם ב'''מג''' (שמ"ז סק"ד) משמע שפסק כרא"ש.


אמנם ברי"ף בע"ז משמע שמותר לגמרי (ע"ש בר"ן), וכן בתוס' (ע"ז ו') משמע כך (כ"כ הש"ך יו"ד קנ"א סק"ו), וכן במרדכי רפ"ק דע"ז (כ"כ הרמ"א שם, ולפנינו לכאו' לא נמצא, ועי' כת"ס יו"ד פ"ג ד"ה והנה תוס', מ"ש מהדרכי משה), וכן ברמב"ן (שהובא בר"ן סופ"ק דע"ז), ובסמ"ג (לאוין קס"ח), וברבינו ירוחם (נתיב י"ד ריש חלק ז'), ובשו"ת הרדב"ז (ח"ג סי' תקל"ה, ובחסי' רט"ו אם כי שם מיירי באיסור דר', ע"ש), ואי"ז כמ"ש לעיל בשמו מהל' נזירות, (ועי' עוד בלשון הרדב"ז בהל' אבל פ"ג השכתב "ואין כאן אלא מסייע ידי עו"ע ואין בו ממש", ויל"ד אם ריש דבריו העיקר או סופם), וכ"כ בבית יהודא (עייאש יו"ד י"ז). וע"ע בתוס' קידושין נו. שמשמע ג"כ שאין איסור.
אמנם ב'''רי''' בע"ז משמע שמותר לגמרי (ע"ש ב'''ר'''), וכן ב'''תוס'''' (ע"ז ו) משמע כך (כ"כ ה'''ש''' יו"ד קנא סק"ו), וכן כתב '''רמ"א''' בשם ה'''מרדכי''' רפ"ק דע"ז (ולפנינו לכאו' לא נמצא, וראו '''שו"ת כתב סופר''' יו"ד פ"ג ד"ה והנה תוס', מ"ש מהדרכי משה), וכן ב'''רמב''' (שהובא בר"ן סופ"ק דע"ז), וב'''סמ''' (לאוין קסח), וב'''רבינו ירוחם''' (נתיב יד ריש חלק ז), וב'''שו"ת הרדב"ז''' (ח"ג תקלה, וחרטו. אם כי שם מיירי באיסור דר', ע"ש) ואין זה כהל' נזירות דלעיל, (וראו עוד בלשון הרדב"ז בהל' אבל (ג ה) שכתב "ואין כאן אלא מסייע ידי עו"ע ואין בו ממש". ויל"ד אם ריש דבריו העיקר או סופם), וכ"כ ב'''בית יהודא''' (עייאש יו"ד יז). וראו גם ב'''תוס'''' (קידושין נו.) שמשמע שאין איסור.


והרמ"א (שם סו"ס א') כתב שיש אומרים שאם יכולים לקנות במקום אחר ליכא לפנ"ע, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא ראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (ובשו"ת חוות יאיר סי' קפ"ה כתב, שמלשונו 'ויש מחמירין', משמע דס"ל לדידיה לקולא מדלא כתב 'ויש אוסרין').  ובש"ך ס"ק ו' הקשה סתירה ברי"ו וכו' ע"ש, והוכיח מזה שאין מחלוקת כלל אלא המתירים דיברו בישראל והאוסרים בגוי ומומר, (וכ"כ במג"א הנ"ל), (ויש חולקים בזה, כדלהלן).  ובשוצי"א (חי"ט לג ז-ט) כתב שאין צריך להפסיד כל ממונו משום איסור מסייע.
וה'''רמ''' (שם סו"ס א') כתב שיש אומרים שאם יכולים לקנות במקום אחר ליכא לפנ"ע, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא ראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (וב'''שו"ת חוות יאיר''' (קפה) כתב שמלשונו "ויש מחמירין", משמע דס"ל לדידיה לקולא מדלא כתב "ויש אוסרין").  וב'''ש''' (ס"ק ו) הקשה סתירה ברי"ו וכו' ע"ש, והוכיח מזה שאין מחלוקת כלל אלא המתירים דיברו בישראל והאוסרים בגוי ומומר, (וכ"כ במג"א הנ"ל, אך יש חולקים בזה כדלהלן).  וב'''שוציץ אליעזר''' (חי"ט לג ז-ט) כתב שאין צריך להפסיד כל ממונו משום איסור מסייע.


ובפיהמ"ש לרמב"ם (תרומות ו ג) כתב "עובר על הכתוב שאמר ולפנ"ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר", ויל"ד במה שכתב 'אם סייעו', ומ"מ הרי הרמב"ם לא חילק בין חד עברא לתר"ע וא"כ כוונתו לאיסור לפנ"ע ממש ולא לאיסור דרבנן (או ש'אל תשת ידך...' זה דאורייתא, ומ"מ הכוונה לחלק זה של האיסור) ששייך אף כשאין את הלפנ"ע עצמו. וע"ע בהל' שבת (פ"ה הט"ז) שכתב שמסייע פטור אם השני יכל לעשות בלעדיו, אך שם זה לגבי שיקרא ממש עושה מלאכה ופה אנו דנים רק לאיסור דרבנן.  
וב'''פירוש המשנה לרמב"ם''' (תרומות ו ג) כתב: "עובר על הכתוב שאמר ולפנ"ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר". ויש לבאר מה שכתב "אם סייעו", ומכל מקום, הרי הרמב"ם לא חילק בין חד עברא לתר"ע. (וראו גם בהל' שבת (ה טז) שכתב שמסייע פטור אם השני יכל לעשות בלעדיו, אך שם זה לגבי שיקרא ממש עושה מלאכה ופה אנו דנים רק לאיסור דרבנן).  


ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. ועי' בטורי אבן (חגיגה דף י"ג באבני מלואים) שכתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפי' איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה.  ובגמ' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית, עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם התוס', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה.  וכחילוק זה כ"כ ביד מלאכי כלל שס"ה, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט ג"כ חשיב כעצם האיסור כיוון שא"א לעשות המלאכה בע"כ של בעה"ב אלא זקוק לאמירתו.  אמנם בשו"ת דברי מלכיאל (ח"א חו"מ סי' ק"ג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בח"ע, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'.
ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. ועי' בטורי אבן (חגיגה דף י"ג באבני מלואים) שכתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפי' איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה.  ובגמ' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית, עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם התוס', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה.  וכחילוק זה כ"כ ביד מלאכי כלל שס"ה, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט ג"כ חשיב כעצם האיסור כיוון שא"א לעשות המלאכה בע"כ של בעה"ב אלא זקוק לאמירתו.  אמנם בשו"ת דברי מלכיאל (ח"א חו"מ סי' ק"ג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בח"ע, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'.
שורה 139: שורה 139:


האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה
האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה


===נידונים שונים ב"חד עברא"===
===נידונים שונים ב"חד עברא"===
391

עריכות