391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
מ
←יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול: תקלדה
(←כשהנכשל שוגג או כשהוא מזיד: הרחבה) |
מ (←יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול: תקלדה) |
||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
<big>'''האם לפנ"ע הוא איסור בפני עצמו, או שהוא סניף של העבירה בה מכשיל'''</big> | <big>'''האם לפנ"ע הוא איסור בפני עצמו, או שהוא סניף של העבירה בה מכשיל'''</big> | ||
כתב ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' סנהדרין סופ"ח עד: | כתב ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' סנהדרין סופ"ח עד: לגבי איסור מכירת קוואקי ודימוניקי לגויים, שאסור משום לפנ"ע שמכשיל אותם בעבודה זרה), שמצד איסור ההכשלה אין דין של 'יהרג ואל יעבור', כי זה לאו בעלמא ולא עבירת "עבודה זרה" שדינה ביהרג ואל יעבור. אולם '''בעל המאור''' שם חולק ואומר שזה מותר רק בגלל שלהנאתו מכוון. | ||
ב'''קובץ הערות''' (מ"ח ט' בהשמטה), '''שו"ת ציץ אליעזר''' (חט"ו סי' נ"ג) וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל"ח ב'), כתבו שמחלוקת הרמב"ן ובעה"מ היא האם "לפני עיוור" הוא איסור בפני עצמו, או שהאיסור הוא הרחבה של כל איסור ואיסור. שלרמב"ן זה לאו בעלמא, וכמ"ש בעצמו, ועל לאו זה לא נאמר "יהרג ואל יעבור". אך לבעה"מ איסור לפני עיוור הוא סניף לעבירת המכשול, וממילא דינה כדין העבירה ובע"ז יהרג ואל יעבור{{הערה|וכדעת הרמב"ן כ"כ גם '''ריטב"א''' (ע"ז ו:), ו'''ר"ן''' בסנהדרין, וראו עוד ב'''ציץ אליעזר''' חי"ז סי' ה' מה שהקשה '''הגרצ"פ פראנק''' ע"ז, ומה שתי' לו הגראי"ו. {{ש}}על פי הנ"ל מובן יותר מה שכתבו ב'''שו"ת ערוגת הבושם''' (יו"ד רלה) '''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד עז) '''חזון איש''' (יו"ד סב ז) ו'''שו"ת אגרות משה''' (יו"ד ח"א ג), שלפנ"ע הוי לאו דבין אדם למקום, משום שגורם לעשות עבירה, (ובמכשיל בגוף ובעצה זה בין אדם לחברו). '''ובאגרות משה כתב עוד דלפי"ז רק "בר חיובא" אסור להכשיל אחר בעבירה משום לפני עיוור (ראו להלן נידון זה)''', ואומר שלדעת תוס' (ב"מ י:) איסור לפני עיוור הוא זה גם "בין אדם לחברו", ולכן תוס' אומר שם שבישראל המקדש גרושה לכהן גם כן יש את איסור לפנ"ע.}}. | ב'''קובץ הערות''' (מ"ח ט' בהשמטה), '''שו"ת ציץ אליעזר''' (חט"ו סי' נ"ג) וב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל"ח ב'), כתבו שמחלוקת הרמב"ן ובעה"מ היא האם "לפני עיוור" הוא איסור בפני עצמו, או שהאיסור הוא הרחבה של כל איסור ואיסור. שלרמב"ן זה לאו בעלמא, וכמ"ש בעצמו, ועל לאו זה לא נאמר "יהרג ואל יעבור". אך לבעה"מ איסור לפני עיוור הוא סניף לעבירת המכשול, וממילא דינה כדין העבירה ובע"ז יהרג ואל יעבור{{הערה|וכדעת הרמב"ן כ"כ גם '''ריטב"א''' (ע"ז ו:), ו'''ר"ן''' בסנהדרין, וראו עוד ב'''ציץ אליעזר''' חי"ז סי' ה' מה שהקשה '''הגרצ"פ פראנק''' ע"ז, ומה שתי' לו הגראי"ו. {{ש}}על פי הנ"ל מובן יותר מה שכתבו ב'''שו"ת ערוגת הבושם''' (יו"ד רלה) '''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד עז) '''חזון איש''' (יו"ד סב ז) ו'''שו"ת אגרות משה''' (יו"ד ח"א ג), שלפנ"ע הוי לאו דבין אדם למקום, משום שגורם לעשות עבירה, (ובמכשיל בגוף ובעצה זה בין אדם לחברו). '''ובאגרות משה כתב עוד דלפי"ז רק "בר חיובא" אסור להכשיל אחר בעבירה משום לפני עיוור (ראו להלן נידון זה)''', ואומר שלדעת תוס' (ב"מ י:) איסור לפני עיוור הוא זה גם "בין אדם לחברו", ולכן תוס' אומר שם שבישראל המקדש גרושה לכהן גם כן יש את איסור לפנ"ע.}}. | ||