391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
←מקור האיסור פירושו וגדרו: הרחבה
(←מקור האיסור פירושו וגדרו: הרחבה) |
(←מקור האיסור פירושו וגדרו: הרחבה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כתוב בתורה "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד), ואיתא בספרא (פר' ב' פיס' י"ד) "לפני סומא בדבר, היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו"{{הערה|בסה"מ לרס"ג לא כתב זאת, ובהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (ח"ב, בסוף ל"ת נ"ה) מסביר דס"ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמ"ש בספרא פרשת בהר (פר' ד', וצע"ק שסותר ללעיל) ורש"י עה"ת שם (עה"פ לא תונו איש את עמיתו). אמנם בתוספתא (ב"מ ג יג) ובגמ' (שם נ"ח) ל"ג בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.}}. | כתוב בתורה "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד), ואיתא בספרא (פר' ב' פיס' י"ד) "לפני סומא בדבר, היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו"{{הערה|בסה"מ לרס"ג לא כתב זאת, ובהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (ח"ב, בסוף ל"ת נ"ה) מסביר דס"ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמ"ש בספרא פרשת בהר (פר' ד', וצע"ק שסותר ללעיל) ורש"י עה"ת שם (עה"פ לא תונו איש את עמיתו). אמנם בתוספתא (ב"מ ג יג) ובגמ' (שם נ"ח) ל"ג בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.}}. | ||
'''האם יש איסור מיוחד | '''האם יש איסור מיוחד בתורה, על נתינת מכשול פיזי לפני עיוור ממש:''' | ||
במנחת חינוך (רל"ב ה') מדייק מספר החינוך שאין איסור בנותן מכשול לפני עור, כי החינוך כותב דלפנ"ע הוי לאו שאין בו מעשה. אפשר גם לדייק כך מ"שם המצוה" שהעניק בעל החינוך לדין זה: "שלא להכשיל תם בדרך", ולשון 'תם' כוללת רק עני בדעת ולא סומא. | במנחת חינוך (רל"ב ה') מדייק מספר החינוך שאין איסור בנותן מכשול לפני עור, כי החינוך כותב דלפנ"ע הוי לאו שאין בו מעשה. אפשר גם לדייק כך מ"שם המצוה" שהעניק בעל החינוך לדין זה: "שלא להכשיל תם בדרך", ולשון 'תם' כוללת רק עני בדעת ולא סומא. | ||
(ואף ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג.), בפס' נאמר "לא תקלל חרש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול, ויראת מאלוקיך אני ה'". והוקשו עיוור וחרש - כמו שחרש לאו דוקא, כך גם עיוור{{הערה|משנה למלך (מלו"ל ד ו, בשם ספר כנסת הגדולה), וכן ברא"מ עה"ת (פר' קדושים). ובספר 'קרבן אהרן' שם הקשה על דבריו.}}. ועוד, שמהלשון "ויראת מאלוקיך" משמע שזה איסור המסור ללב{{הערה|כלי יקר וגור אריה על התורה. ובהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (לאוין נ"ה, ח"ב דף נ"ד ע"ב) כתב ששייך ציווי 'ויראת' גם על מכשול פיזי לפני עיוור, כגון אם מפיל כביכול שלא בכוונה. ולשון החזון איש (יו"ד סב ו) בסתם: "דקים להו לחז"ל".}}. | |||
ולעצם הדין כתב במנחת חינוך שאסור משום הפסוק של "ארור משגה עור בדרך", ופסוק זה כן מיירי במכשיל ממש, {{הערה|ויכול להיות איסור בלי שיהא "לאו", עיין כעי"ז במנח"ח מצוה פ', ועי' סהמ"צ שרש ט' ובספר 'מעלות התורה' לר' אברהם אחי הגר"א ובספר 'עבד המלך' (הומינר). וכעי"ז בתוס' סוכה מ:}}, אמנם המשנה למלך (מלו"ל ד' ו', ד"ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור. | ולעצם הדין כתב במנחת חינוך שאסור משום הפסוק של "ארור משגה עור בדרך", ופסוק זה כן מיירי במכשיל ממש, {{הערה|ויכול להיות איסור בלי שיהא "לאו", עיין כעי"ז במנח"ח מצוה פ', ועי' סהמ"צ שרש ט' ובספר 'מעלות התורה' לר' אברהם אחי הגר"א ובספר 'עבד המלך' (הומינר). וכעי"ז בתוס' סוכה מ:}}, אמנם המשנה למלך (מלו"ל ד' ו', ד"ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור. | ||