הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

מ
שורה 13: שורה 13:
*'''פיתוי לעבירה''': ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע"ז ו:}} נאמר: "מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבן נח, שנאמר ולפני עיוור לא תיתן מכשול". ובטעם הדבר כתב '''החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} "שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבור פעמים אחרים עוד".  
*'''פיתוי לעבירה''': ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ע"ז ו:}} נאמר: "מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבן נח, שנאמר ולפני עיוור לא תיתן מכשול". ובטעם הדבר כתב '''החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} "שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבור פעמים אחרים עוד".  


:וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} מוסיף, שנכלל בלאו זה '''שלא יורה שלא כדת'''{{הערה|ולשון ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תלמוד תורה ה ד|ת"ת ה ד}}: "וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העורים".  וראו גם '''שו"ת מנחת יצחק''' (ח"ד עט ה) שכ"כ הרש"ש בביאור רש"י (סנהדרין עד עה), ומביא שב'''שו"ת מהר"ם שיק''' (או"ח שג) מסביר שזה משום החזקת עוברי עבירה.}}. וב'''ספר החינוך''' (עח) כתב שחכם שהורה שלא כדין העבירה עליו ולא עלינו. (ויש מקום לדון לפי זה מדוע הוי לפנ"ע כשמורה שלא כדין, הרי העבירה חלה רק עליו, וכנראה שיש איזושהי חלות עבירה גם על העושה, אולי ברמה של אונס, ולכן הוי לפנ"ע{{הערה|וזה רק אם נאמר שכשמכשיל מישהו והנכשל אנוס יש בזה לפנ"ע. עיין להלן בזה. וראה להלן גם הדיון אם יש איסור לפנ"ע בשב ואל תעשה.}}).
:וב'''שערי תשובה''' לרבינו יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נב|ג נב}} מוסיף, שנכלל בלאו זה שלא יורה שלא כדת{{הערה|ולשון ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תלמוד תורה ה ד|ת"ת ה ד}}: "וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העורים".  וראו גם '''שו"ת מנחת יצחק''' (ח"ד עט ה) שכ"כ הרש"ש בביאור רש"י (סנהדרין עד עה), ומביא שב'''שו"ת מהר"ם שיק''' (או"ח שג) מסביר שזה משום החזקת עוברי עבירה.}}. (וב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך עח|עח}} כתב שחכם שהורה שלא כדין העבירה עליו ולא עלינו, ויש מקום לדון לפי זה מדוע הוי לפנ"ע כשמורה שלא כדין הרי העבירה חלה רק עליו. וכנראה שיש איזושהי חלות עבירה גם על העושה, אולי ברמה של אונס, ולכן הוי לפנ"ע{{הערה|וזה רק אם נאמר שכשמכשיל מישהו והנכשל אנוס יש בזה לפנ"ע. עיין להלן בזה. וראה להלן גם הדיון אם יש איסור לפנ"ע בשב ואל תעשה.}}).


*'''הכשלת עיוור''': על אף שבפשטות התורה בפסוק זה גם אסרה את הפעולה של נתינת מכשול פיזי בדרכו של העיוור, יש אומרים שפסוק זה בא ללמד רק את המשמעות של הכשלה בעבירה או בעצה רעה, ונפרט:  
*'''הכשלת עיוור''': על אף שבפשטות התורה בפסוק זה גם אסרה את הפעולה של נתינת מכשול פיזי בדרכו של העיוור, יש אומרים שפסוק זה בא ללמד רק את המשמעות של הכשלה בעבירה או בעצה רעה, ונפרט:  
391

עריכות