391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
עריכה
(עריכה) |
(עריכה) |
||
| שורה 157: | שורה 157: | ||
ב'''שו"ת הרדב"ז''' (הביאו ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסו}}) כתב חידוש, שגם בחד עברא, אם הנכשל שוגג, המכשיל עובר בלפנ"ע דאורייתא, והטעם משום שודאי שהנכשל יעבור ע"ז. וב'''שדי חמד''' (ו' כ"ו ד') מביא ש'''מהרלנ"ח''' (רס"י קכ"א) חולק ע"ז וס"ל שלא שנא מכל ח"ע. | ב'''שו"ת הרדב"ז''' (הביאו ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|190|כלל שסו}}) כתב חידוש, שגם בחד עברא, אם הנכשל שוגג, המכשיל עובר בלפנ"ע דאורייתא, והטעם משום שודאי שהנכשל יעבור ע"ז. וב'''שדי חמד''' (ו' כ"ו ד') מביא ש'''מהרלנ"ח''' (רס"י קכ"א) חולק ע"ז וס"ל שלא שנא מכל ח"ע. | ||
ולכאו' מדברי ה''' | ולכאו' מדברי ה'''דגול מרבבה''' (על ש"ך קנ"ט סק"ו) שס"ל שבח"ע בנכשל מזיד אין כל איסור, יש לדייק ג"כ דס"ל לא כרדב"ז (וממילא גם שהרדב"ז לא ס"ל כמוהו), כי אם בנכשל שוגג יש לפנ"ע גם בח"ע, ובמזיד אין כלל איסור, מתי דיבר התוס' בשבת ג. שאומר שיש איסור מסייע"ע? וניתן היה לומר שישנה דרגה אמצעית, שמצד אחד אין הנכשל שוגג, אך מצד שני אי"ז ודאי שיעבור. אולם מלשונו של הדגול מרבבה משמע שכל איסור מסייע הוא מדין הפרשה ובמזיד אין הפרשה אלא רק בשוגג, וא"כ גם כשלא ודאי שיעבור אין איסור מסייע כיון שהוא מזיד, וא"כ ע"כ שבשוגג יש. | ||
ובספר '''חמדת שלמה''' (יבמות מז:), ר"ל בכל לפנ"ע, שאם הנכשל שוגג זה חמור יותר וחשיב כאילו המכשיל עשה את העבירה, אך חזר בו. | ובספר '''חמדת שלמה''' (יבמות מז:), ר"ל בכל לפנ"ע, שאם הנכשל שוגג זה חמור יותר וחשיב כאילו המכשיל עשה את העבירה, אך חזר בו. | ||
| שורה 229: | שורה 229: | ||
ומ'''רש"י''' (ע"ז נה. בסוה"ע, ונה: סוד"ה וישראל) משמע לכאו' שיש איסור מסייע בגוי, כי כתב שם "ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעכו"ם לא נצטווה על כך", ומשמע שבע"ז וכד' שגם גוי מצווה, יש לאיסור מסייע, ואכן כך דייק מרש"י ב'''מג"א''' (שם). אמנם ב'''שו"ת טוב טעם ודעת''' לגר"ש קלוגר (מהדו"ג ח"ב סי' ל"ב), הסביר בדברי המג"א שלא ר"ל דפליגי בזה, ולכן לא כתב את דברי רש"י מיד לאחר שהביא את התוס', אלא ר"ל שאם עושה עם הנכרי בשעת העבירה ממש יהא איסור מדין שאין להחזיק את ידיהם, וכגיטין ס"ב., וב'''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פ"ג), כן פירש שהמג"א מביא שרש"י חולק, אך כתב שם מדנפשיה שי"ל שגם רש"י מיירי דווקא בשעת עבירה או בסיוע שיש בו ממש. | ומ'''רש"י''' (ע"ז נה. בסוה"ע, ונה: סוד"ה וישראל) משמע לכאו' שיש איסור מסייע בגוי, כי כתב שם "ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעכו"ם לא נצטווה על כך", ומשמע שבע"ז וכד' שגם גוי מצווה, יש לאיסור מסייע, ואכן כך דייק מרש"י ב'''מג"א''' (שם). אמנם ב'''שו"ת טוב טעם ודעת''' לגר"ש קלוגר (מהדו"ג ח"ב סי' ל"ב), הסביר בדברי המג"א שלא ר"ל דפליגי בזה, ולכן לא כתב את דברי רש"י מיד לאחר שהביא את התוס', אלא ר"ל שאם עושה עם הנכרי בשעת העבירה ממש יהא איסור מדין שאין להחזיק את ידיהם, וכגיטין ס"ב., וב'''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פ"ג), כן פירש שהמג"א מביא שרש"י חולק, אך כתב שם מדנפשיה שי"ל שגם רש"י מיירי דווקא בשעת עבירה או בסיוע שיש בו ממש. | ||
וב'''שו"ת אגרות משה''' (או"ח ח"ג סו"ס כ"ז) כתב "דאף שיש חולקים עלייהו אף בעכו"ם, עי' בביאור הגר"א שם סק"ח, מ"מ כיון שהיא פלוגתא דרבוואתא באיסור דר', יש להקל במקום הפסד גדול כזה וצורך הגדול כזה להמעות, להורות כהש"ך | וב'''שו"ת אגרות משה''' (או"ח ח"ג סו"ס כ"ז) כתב "דאף שיש חולקים עלייהו אף בעכו"ם, עי' בביאור הגר"א שם סק"ח, מ"מ כיון שהיא פלוגתא דרבוואתא באיסור דר', יש להקל במקום הפסד גדול כזה וצורך הגדול כזה להמעות, להורות כהש"ך והדגול מרבבה". (אולי הגר"א חולק רק בקניה ולא בכל מסייע, וצריך עיון בלשונו). וראו גם ב'''שו"ת משיב דבר''' (ח"ב סי' ל"א). | ||
גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, מסביר את הגמ' {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|בנדרים סב:}} לגבי מסייע, וא"כ לפירושו יש איסור מסייע בגוי. | גם ב'''יד מלאכי''' {{היברובוקס|14122|189|כלל שסא}}, מסביר את הגמ' {{ויקיטקסט|נדרים סב ב|בנדרים סב:}} לגבי מסייע, וא"כ לפירושו יש איסור מסייע בגוי. | ||
| שורה 238: | שורה 238: | ||
==="לפני עיוור" ו"מסייע ידי עוברי עבירה" באשה=== | ==="לפני עיוור" ו"מסייע ידי עוברי עבירה" באשה=== | ||
ב'''ספר החינוך''' (רלב) איתא שנוהגת בזכרים ונקבות, וכ"כ ב'''דרישה''' (יו"ד א). | |||
וב'''רמב"ן''' (יבמות פד:) כתב, דבלאו שאינו שוה בכל, נשים אינן עוברות משום לפנ"ע, כך ביאר דבריו ב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א (סי' ס"ב), וע"ע בהג' '''מעשה חשב''' על שער המלך אישות ט' ט"ז. (וב'''שדי חמד''' הקשה מכאן על רעק"א יו"ד קפ"א שדן בלפנ"ע באשה). וב'''שו"ת חתם סופר''' (חו"מ ר"ב) כתב שיש שהבין מהרמב"ן שגם איש לא עבר בלפנ"ע בלאו כזה, ובחתם סופר שם תמה על זה דלא גרע מעצה רעה, ולכן מסביר דמיירי רק על נשים וכנ"ל, ומביא דכ"כ ה'''ריטב"א'''. | |||
והנה, | והנה, מה'''פרי מגדים בפתיחה כוללת''' (ב יד) מתעורר צד נוסף לעניין חיוב נשים בלאו דלפנ"ע, שהרי אין בלאו זה מלקות (בפשטות, וראו לעיל), וא"כ יתכן שאינן מחוייבות בכך. דהנה '''כתיב''' (במדבר ה' ו') 'איש או אשה כי יעשו' וגו', ו'''רש"י''' בקידושין (לה.) כתב, שהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה "ולאווין עונש מלקות", וכ"כ ביבמות (פד: ד"ה עונשין) - "לאו וכרת", ומשמע מכל הנ"ל שנשים פטורות מלאו שאין בו מעשה, אמנם מביא הפמ"ג שם שמה'''רמב"ם''' (עכו"ם י"ב ג') משמע לא כך. (וראו ב'''שדי חמד''' ו' כ"ו י"א ד"ה ושם, שהביא בשם '''מהרימ"ט''' שנשים פטורות מלאו שאין בו"מ ושב'''שו"ת בית יצחק''' נחלק עליו וכו' ועוד ס"ל שם שלאו שבכללות שאני. ומ"מ יל"ד ממש"כ מהפרי מגדים לעיל). | ||
<big>ולגבי איסור מסייע ידי עוברי עבירה</big> | <big>ולגבי איסור מסייע ידי עוברי עבירה</big> | ||
דעת | דעת ה'''רא"ש''' (ברכות ג יג) שאשה אינה בדין ערבות, וכ"כ '''רבינו יונה''' שם בשם ר"י, וב'''דגול מרבבה''' (או"ח רע"א) מסופק אם אנשים בכלל ערבות לנשים. וכתב ב'''שו"ת יד רמה''' (פוקס) יו"ד ק"א, שלפי הצד שמקור איסור מסייע הוא מדין ערבות, א"כ להנ"ל אין לאשה ובאשה את איסור זה. וכדעת הרא"ש ור"י, כך גם ס"ל ל'''צל"ח''' (ברכות כ'), וראו בענין זה ב'''שו"ת ציץ אליעזר''' חט"ו ריש סי' ל"ב, וכתב שם שאף שאין דין ערבות יש דין תוכחה, ('''שו"ת הלכות קטנות''' ח"א סי' קל"ב), וא"כ יל"ד לכאו' לגבי מסייע, אך בשדי חמד ושער הציון כתבו דמיירי באין יכול להוכיח, אך א"כ יל"ד גם על דין ערבות אם שייך. וע"ע בציץ אליעזר שם שיש אומרים שאשתו של אדם כן ערבה עליו כי בידה להוכיחו. | ||
ומ"מ, | ומ"מ, ב'''שדי חמד''' (כללים מ' מ"ב) ס"ל שיש איסור מסייע לאשה, וכ"כ גם בספר '''נשמת כל חי''' לגר"ח פלאג'י (א יו"ד לה). | ||
==="לפני דלפני"=== | ==="לפני דלפני"=== | ||