הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

:ב'''שו"ת תורה לשמה''' (סי' ש"ע), מוכיח מקידושין לב. שאין בזה לפנ"ע, דאל"ה מה עוזרת מחילת האב הרי מכשיל הבן באיסור כעס. וב'''ברכ"י''' (יו"ד ר"מ סקי"ג) דחה ראייתו, ואומר שייתכן שיש גדר של כעס שמותר מצד איסור כעס ואסור מצד כבוד או"א. וב'''ארחות צדיקים''' (בשער הקנאה באמצעו), כתב לא ללכת בבגדים שהכל מביטים בהם וכו', כי יבואו לקנא בו, 'והתורה אמרה ולפנ"ע לא תתן מכשול'. אמנם י"ל שזה משום לפנ"ע ולא ממש איסור (ואולי קצת משמע מהלשון 'והתורה אמרה', שלא כתב 'ועובר עמש"כ בתורה').  

:ויל"ד בעצם האיסור, מה האיסור בזה, ראו '''רמב"ם''' בספר המצוות (עשה ו' וח'), '''סמ"ג''' (עשין ז'), ולשון הרמב"ם בהל' דעות (פ"ו), ורא '''גמ'''' שבת (קלג:) וסוטה (יד.) ולכאורה כל זה רק במידות שיש בהם תועלת לאחרים. ובשם '''הגר"י סלנטר''' אומרים כי האיסור במידות הוא אף כשלא נכשל בהם בפועל, ולפי זה אתי שפיר שאין בזה לפנ"ע - כי בעל מידות רעות 'עובר' על זה גם בלי הביטוי בפועל שהכשילו אותו. וראו גם '''שו"ת הרדב"ז''' תחילת חלק ח' (מכת"י) מה שכתב שם לגבי מקור האיסור במידות רעות. (ויל"ד בנדון זה מהנידון לעיל לגבי מחשבה רעה). {{הערה|וסיפר '''הגרנ"צ פינקל''', ר"י מיר, על '''הגר"ח פרידלנדר''' שבעת אשר נודע לו כי ימיו ספורים, שאל ל'''גרא"מ שך''' מה יעשה בשארית ימיו, האם ישקיע בספריו בתלמידיו או בלימוד אישי, והגרא"מ ענה שישקיע בתיקון מדותיו. ולכאורה יל"ע מה העניין בזה, הרי כבר לא יחטא כלפי אחרים במצבו הנוכחי? ועפ"י דברי הגרי"ס הנ"ל י"ל שכיוון שאיסורי המידות הינם בעצם תכונות הנפש ולא רק בביטויים בפועל, א"כ 'עיקר תכלית האדם הוא שבירת המידות' - גם כשאין תוצאה מעשית לתכונות נפשו, ועדיין זהו הדבר החשוב מכל.

*'''במבטל חברו ממצות עשה'''