62
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
←גיל הנישואין
| שורה 103: | שורה 103: | ||
לכאורה עפ"י כל הפוסקים שראינו (מלבד הרב קוק) משמע שאם לאדם יש הרהורים המפריעים לו בלימוד, הוא צריך לשא אשה. אם כן, מדוע מצאנו גילאים מאוחרים יותר, וסיבות נוספות הדוחות את הנישואין? <br/> | לכאורה עפ"י כל הפוסקים שראינו (מלבד הרב קוק) משמע שאם לאדם יש הרהורים המפריעים לו בלימוד, הוא צריך לשא אשה. אם כן, מדוע מצאנו גילאים מאוחרים יותר, וסיבות נוספות הדוחות את הנישואין? <br/> | ||
על מנת לתרץ שאלה זו, ניתן לומר שמה שעסקנו עד כה הוא ביחס בין לימוד תורה להרהורים בלבד, ללא התייחסות לסיבות הנוספות. אמנם, בהתחשבות לסיבות נוספות ייתכן שהדין ישתנה. <br/> | על מנת לתרץ שאלה זו, ניתן לומר שמה שעסקנו עד כה הוא ביחס בין לימוד תורה להרהורים בלבד, ללא התייחסות לסיבות הנוספות. אמנם, בהתחשבות לסיבות נוספות ייתכן שהדין ישתנה. <br/> | ||
בסעיף זה נעסוק בנושא גיל הנישואין בהרחבה. <br/> | בסעיף זה נעסוק בנושא גיל הנישואין בהרחבה. <br/> | ||
בגמרא ב'''מסכת קידושין''' (דף כט ע"ב עד ל ע"א) מובאים כמה גילאים בלעניין גיל הנישואין. בתחילה הגמרא מביאה מימרא בשם רב הונא לכך שאם אדם עבר גיל עשרים ועדיין לא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה. וכן מובא בברייתא שאם אדם עבר את גיל עשרים ולא נשא אשה הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.<br/> | בגמרא ב'''מסכת קידושין''' (דף כט ע"ב עד ל ע"א) מובאים כמה גילאים בלעניין גיל הנישואין. בתחילה הגמרא מביאה מימרא בשם רב הונא לכך שאם אדם עבר גיל עשרים ועדיין לא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה. וכן מובא בברייתא שאם אדם עבר את גיל עשרים ולא נשא אשה הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.<br/> | ||
אח"כ הגמרא מספרת על רב חסדא שהוא התחתן בגיל שש עשרה, ולכן הוא עדיף מחבריו (שכנראה התחתנו לאחר מכן- בערך בגיל שמונה עשרה). הוא מוסיף שאם הוא היה נושא אשה בגיל ארבע עשרה הוא היה תוקע לשטן חץ בעיניו. <br/> | אח"כ הגמרא מספרת על רב חסדא שהוא התחתן בגיל שש עשרה, ולכן הוא עדיף מחבריו (שכנראה התחתנו לאחר מכן- בערך בגיל שמונה עשרה). הוא מוסיף שאם הוא היה נושא אשה בגיל ארבע עשרה הוא היה תוקע לשטן חץ בעיניו. <br/> | ||
לכאורה עד כאן נראה שהגיל המאוחר ביותר בו ניתן להתחתן הוא גיל עשרים. אמנם, בהמשך הגמרא משמע שיש התארכות מעבר לגיל עשרים. <br/> | לכאורה עד כאן נראה שהגיל המאוחר ביותר בו ניתן להתחתן הוא גיל עשרים. אמנם, בהמשך הגמרא משמע שיש התארכות מעבר לגיל עשרים. <br/> | ||
ישנה מחלוקת בין שני אמוראים, באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. אחד סובר מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ואחר סבר עד גיל עשרים וארבע. <br/> | ישנה מחלוקת בין שני אמוראים, באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. אחד סובר מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ואחר סבר עד גיל עשרים וארבע. <br/> | ||
מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י. הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן. ויש מחלוקת בין האמוראים האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר, והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. <br/> | מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י. הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן. ויש מחלוקת בין האמוראים האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר, והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. <br/> | ||
לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים .<br/> | לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים .<br/> | ||
מקור נוסף לדחייה מובא ב'''רמב"ם''' (הלכות דעות פרק ה הלכה יא). לפי דברי הרמב"ם משמע שאדם צריך לבסס עצמו כלכלית לפני שנושא אשה. לכן לכאורה גם אם אותו אדם עבר גיל עשרים ולא ביסס עצמו כלכלית, הוא צריך להתעכב עם נישואיו . <br/> | מקור נוסף לדחייה מובא ב'''רמב"ם''' (הלכות דעות פרק ה הלכה יא). לפי דברי הרמב"ם משמע שאדם צריך לבסס עצמו כלכלית לפני שנושא אשה. לכן לכאורה גם אם אותו אדם עבר גיל עשרים ולא ביסס עצמו כלכלית, הוא צריך להתעכב עם נישואיו . <br/> | ||
מובא ב'''משנה באבות''' (פרק ה משנה כא) כך: "בן שמונה עשרה לחופה" ו'''רש"י''' (שם, המיוחס לו) מביא שני פירושים. פירוש ראשון הוא שכתוב בתורה עד פסוק 'מאיש לקחה זאת' שמונה עשרה פעמים המילה אדם , ופירוש שני הוא שבגיל הזה האדם עומד על פרקו וראוי להינשא, מבחינת בַּשלותו של האדם. <br/> | מובא ב'''משנה באבות''' (פרק ה משנה כא) כך: "בן שמונה עשרה לחופה" ו'''רש"י''' (שם, המיוחס לו) מביא שני פירושים. פירוש ראשון הוא שכתוב בתורה עד פסוק 'מאיש לקחה זאת' שמונה עשרה פעמים המילה אדם , ופירוש שני הוא שבגיל הזה האדם עומד על פרקו וראוי להינשא, מבחינת בַּשלותו של האדם. <br/> | ||
עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא. <br/> | עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא. <br/> | ||
כותב ה'''טור''' (אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה(או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. <br/> | כותב ה'''טור''' (אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה(או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. <br/> | ||
לעומתו, ה'''רמב"ם''' (הלכות אישות פרק טו הלכה ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. <br/> | לעומתו, ה'''רמב"ם''' (הלכות אישות פרק טו הלכה ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. <br/> | ||
מה המקור לגילאים אלו?<br/> | מה המקור לגילאים אלו?<br/> | ||
כותב (שם) ה'''מגיד משנה''' שגיל שבע עשרה הכוונה לתחילת השנה השמונה עשרה, וכך הרמב"ם יסתדר גם עם המשנה באבות. <br/> | כותב (שם) ה'''מגיד משנה''' שגיל שבע עשרה הכוונה לתחילת השנה השמונה עשרה, וכך הרמב"ם יסתדר גם עם המשנה באבות. <br/> | ||
לגבי המקור לגיל שש עשרה מסביר ה'''מעשה רוקח''' (שם) שראינו בגמרא עפ"י הלישנא הראשונה ברש"י שגיל הנישואין הוא משש עשרה עד עשרים ושתיים, או משמונה עשרה עד עשרים וארבע. כנראה צריך לומר שהרמב"ם פסק כדעה הראשונה. בנוגע לכתוב במסכת אבות ניתן לומר שמה שכתוב שם זה עצה ולא דין. מקור נוסף הוא ממעשה רב חסדא שהתחתן בגיל שש עשרה . <br/> | לגבי המקור לגיל שש עשרה מסביר ה'''מעשה רוקח''' (שם) שראינו בגמרא עפ"י הלישנא הראשונה ברש"י שגיל הנישואין הוא משש עשרה עד עשרים ושתיים, או משמונה עשרה עד עשרים וארבע. כנראה צריך לומר שהרמב"ם פסק כדעה הראשונה. בנוגע לכתוב במסכת אבות ניתן לומר שמה שכתוב שם זה עצה ולא דין. מקור נוסף הוא ממעשה רב חסדא שהתחתן בגיל שש עשרה . <br/> | ||
אמנם, ישנה שאלה גדולה שצריכה להישאל. מדוע הרמב"ם לא הזכיר חיוב מוקדם יותר כמו שכתב הטור? הרי אדם מתחייב בכל המצוות מגיל שלוש עשרה. <br/> | אמנם, ישנה שאלה גדולה שצריכה להישאל. מדוע הרמב"ם לא הזכיר חיוב מוקדם יותר כמו שכתב הטור? הרי אדם מתחייב בכל המצוות מגיל שלוש עשרה. <br/> | ||
את השאלה הזו שואל ה'''מעשה רוקח''' (על הרמב"ם שם), ועונה שהרמב"ם כתב זאת לעצה טובה. רוב בני האדם מגיעים לפרקן בגיל שש עשרה או שבע עשרה ולכן הרמב"ם כתב גיל זה, אבל החיוב מתחיל מגיל שלוש עשרה . תירוץ שני שהוא מביא הוא שמגיל שבע עשרה או שש עשרה החיוב מתחזק יותר ממה שהיה בגיל שלוש עשרה . <br/> | את השאלה הזו שואל ה'''מעשה רוקח''' (על הרמב"ם שם), ועונה שהרמב"ם כתב זאת לעצה טובה. רוב בני האדם מגיעים לפרקן בגיל שש עשרה או שבע עשרה ולכן הרמב"ם כתב גיל זה, אבל החיוב מתחיל מגיל שלוש עשרה . תירוץ שני שהוא מביא הוא שמגיל שבע עשרה או שש עשרה החיוב מתחזק יותר ממה שהיה בגיל שלוש עשרה . <br/> | ||
הסבר אחר לדברי הרמב"ם מובא ב'''חלקת מחוקק''' (סימן א ס"ק ב) שמסביר שהחיוב של הנישואין באמת מתחיל מגיל שלוש עשרה, אך מצוות העשה של תלמוד תורה דוחה את המצווה הזו עד גיל שמונה עשרה. <br/> | הסבר אחר לדברי הרמב"ם מובא ב'''חלקת מחוקק''' (סימן א ס"ק ב) שמסביר שהחיוב של הנישואין באמת מתחיל מגיל שלוש עשרה, אך מצוות העשה של תלמוד תורה דוחה את המצווה הזו עד גיל שמונה עשרה. <br/> | ||
אמנם, קשה לומר זאת בדעת הרמב"ם כמו שאמרנו לעיל, מכיוון שהוא כותב במפורש 'מאימתי נתחייב... מבן שבע עשרה'.<br/> | אמנם, קשה לומר זאת בדעת הרמב"ם כמו שאמרנו לעיל, מכיוון שהוא כותב במפורש 'מאימתי נתחייב... מבן שבע עשרה'.<br/> | ||
נראה שצריך להסביר את הרמב"ם בצורה אחרת. עד גיל שש עשרה או שבע עשרה רוב בני אדם לא מגיעים לבשלות פנימית כדי שיוכלו להתחתן. במילים אחרות, הם עדיין לא הגיעו לפרקן, לכן החיוב מתחיל רק כאשר האדם מגיע לפרקו, שזה בערך בגילאים הללו. נישואין לפני גיל זה הם נישואין בוסריים ויכולים להביא את האדם לידי בעיות. <br/> | נראה שצריך להסביר את הרמב"ם בצורה אחרת. עד גיל שש עשרה או שבע עשרה רוב בני אדם לא מגיעים לבשלות פנימית כדי שיוכלו להתחתן. במילים אחרות, הם עדיין לא הגיעו לפרקן, לכן החיוב מתחיל רק כאשר האדם מגיע לפרקו, שזה בערך בגילאים הללו. נישואין לפני גיל זה הם נישואין בוסריים ויכולים להביא את האדם לידי בעיות. <br/> | ||
ניתן להוסיף לסברא זו את דברי ה'''ציץ אליעזר''' (חלק ד סימן טז פרק א) שאומר שבגיל שמונה עשרה האדם מגיע לבגרות מסויימת, בו הוא יכול לשאת אשה. לכן דווקא מגיל זה הוא מתחייב במצווה זו. <br/> | ניתן להוסיף לסברא זו את דברי ה'''ציץ אליעזר''' (חלק ד סימן טז פרק א) שאומר שבגיל שמונה עשרה האדם מגיע לבגרות מסויימת, בו הוא יכול לשאת אשה. לכן דווקא מגיל זה הוא מתחייב במצווה זו. <br/> | ||
עד איזה גיל מותר להתאחר להינשא עפ"י הפוסקים?<br/> | עד איזה גיל מותר להתאחר להינשא עפ"י הפוסקים?<br/> | ||
מביא ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר סימן א סק"ה) בשם ה'''מהריק"ש''', שניתן לאחר את גיל הנישואין עד גיל עשרים וארבע בלבד. כנראה מקורו מהגמרא בקידושין שראינו לעיל עפ"י הלישנא הראשונה ברש"י. | מביא ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר סימן א סק"ה) בשם ה'''מהריק"ש''', שניתן לאחר את גיל הנישואין עד גיל עשרים וארבע בלבד. כנראה מקורו מהגמרא בקידושין שראינו לעיל עפ"י הלישנא הראשונה ברש"י. | ||