62
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
←בן עזאי
| שורה 71: | שורה 71: | ||
ראינו לעיל ב'''רמב"ם''' שבן עזאי לא עסק בפרייה ורביה. בסעיף זה נרחיב את ההתייחסות לשיטתו של בן עזאי. <br/> | ראינו לעיל ב'''רמב"ם''' שבן עזאי לא עסק בפרייה ורביה. בסעיף זה נרחיב את ההתייחסות לשיטתו של בן עזאי. <br/> | ||
מובא בגמרא ב'''מסכת יבמות''' (דף סג עמוד ב) מחלוקת תנאים בעניין אדם שלא עוסק בפרייה ורבייה. דעה אחת סוברת שהוא ממעט הדמות, דעה אחרת סוברת שהוא כאילו שופך דמים. בן עזאי סובר שהוא גם ממעט את הדמות וגם כאילו שופך דמים. חכמים שואלים את בן עזאי, מדוע אתה דורש בצורה נאה אך לא מקיים את דבריך? והוא ענה להם שאין לו ברירה, מכיוון שנפשו חשקה בתורה והעולם יכול להתקיים ע"י אחרים. <br/> | מובא בגמרא ב'''מסכת יבמות''' (דף סג עמוד ב) מחלוקת תנאים בעניין אדם שלא עוסק בפרייה ורבייה. דעה אחת סוברת שהוא ממעט הדמות, דעה אחרת סוברת שהוא כאילו שופך דמים. בן עזאי סובר שהוא גם ממעט את הדמות וגם כאילו שופך דמים. חכמים שואלים את בן עזאי, מדוע אתה דורש בצורה נאה אך לא מקיים את דבריך? והוא ענה להם שאין לו ברירה, מכיוון שנפשו חשקה בתורה והעולם יכול להתקיים ע"י אחרים. <br/> | ||
השאלה היא האם תשובתו של בן עזאי היא תשובה רגשית או הלכתית. נתייחס לזה בהמשך. <br/> | השאלה היא האם תשובתו של בן עזאי היא תשובה רגשית או הלכתית. נתייחס לזה בהמשך. <br/> | ||
מקור נוסף בו עוסקים בבן עזאי בנושא הזה מובא בגמרא ב'''מסכת סוטה''' (דף ד עמוד ב). הגמרא שם מביאה מחלוקת תנאים בנוגע לזמן שיעור ההסתרה של סוטה. אחד מן התנאים המובאים שם הוא בן עזאי. הגמרא אומרת שכל אחד נקט את הזמן שהוא עצמו נסתר עם אשתו בענייני אישות. ואז הגמרא שואלת, הרי בן עזאי לא נשא אישה! והיא מביאה שלוש תשובות. א. נשא והתגרש ב. הוא שמע את שיעור ההסתתרות מרבו ג. סוד ה' ליראיו - ה' גילה לו זמן זה.<br/> | מקור נוסף בו עוסקים בבן עזאי בנושא הזה מובא בגמרא ב'''מסכת סוטה''' (דף ד עמוד ב). הגמרא שם מביאה מחלוקת תנאים בנוגע לזמן שיעור ההסתרה של סוטה. אחד מן התנאים המובאים שם הוא בן עזאי. הגמרא אומרת שכל אחד נקט את הזמן שהוא עצמו נסתר עם אשתו בענייני אישות. ואז הגמרא שואלת, הרי בן עזאי לא נשא אישה! והיא מביאה שלוש תשובות. א. נשא והתגרש ב. הוא שמע את שיעור ההסתתרות מרבו ג. סוד ה' ליראיו - ה' גילה לו זמן זה.<br/> | ||
בנוסף לכך, יש גמרא ב'''מסכת כתובות''' (דף סג עמוד א) שמשמע ממנה שבן עזאי נשא את בתו של רבי עקיבא. שואלים שם ה'''תוספות''' (ד"ה ברתיה) שגמרא זו מתאימה לתירוץ שאמרנו שבן עזאי נשא אשה והתגרש ממנה, אך לפירוש שלא נשא כלל מה נאמר? והם מתרצים שצריך לומר שהוא רק קידש אותה ולא נשא אותה. <br/> | בנוסף לכך, יש גמרא ב'''מסכת כתובות''' (דף סג עמוד א) שמשמע ממנה שבן עזאי נשא את בתו של רבי עקיבא. שואלים שם ה'''תוספות''' (ד"ה ברתיה) שגמרא זו מתאימה לתירוץ שאמרנו שבן עזאי נשא אשה והתגרש ממנה, אך לפירוש שלא נשא כלל מה נאמר? והם מתרצים שצריך לומר שהוא רק קידש אותה ולא נשא אותה. <br/> | ||
לאחר שראינו שבן עזאי לא קיים את מצות פריה ורביה מתעוררת השאלה האם יש הצדקה הלכתית למעשיו או לא. <br/> | לאחר שראינו שבן עזאי לא קיים את מצות פריה ורביה מתעוררת השאלה האם יש הצדקה הלכתית למעשיו או לא. <br/> | ||
כיוון אחד ניתן לראות בדברי '''ר' שלמה קלוגר''' (טוב טעם ודעת בהקדמה) שמסביר שמכיוון שבן עזאי כ"כ שקד בתורה, ממילא תורתו פרה ורבה, ולכן הוא לא היה צריך לקיים מצוות פריה ורביה בפועל . <br/> | כיוון אחד ניתן לראות בדברי '''ר' שלמה קלוגר''' (טוב טעם ודעת בהקדמה) שמסביר שמכיוון שבן עזאי כ"כ שקד בתורה, ממילא תורתו פרה ורבה, ולכן הוא לא היה צריך לקיים מצוות פריה ורביה בפועל . <br/> | ||
בכיוון דומה כותב ה'''ברית עולם''' (על ספר חסידים סימן תקיז). הברית עולם כותב שמכיוון שבן עזאי קיים מצוות פו"ר בגלגול הקודם, ממילא הוא לא היה צריך לקיים את המצווה הזו בגלגול הזה. <br/> | בכיוון דומה כותב ה'''ברית עולם''' (על ספר חסידים סימן תקיז). הברית עולם כותב שמכיוון שבן עזאי קיים מצוות פו"ר בגלגול הקודם, ממילא הוא לא היה צריך לקיים את המצווה הזו בגלגול הזה. <br/> | ||
אמנם, תשובות אלו אינן תשובות הלכתיות המצדיקות את מעשיו. <br/> | אמנם, תשובות אלו אינן תשובות הלכתיות המצדיקות את מעשיו. <br/> | ||
בכיוון אחר הולך '''ערוך השולחן''' (אה"ע סימן א). ערוך השולחן מסביר שהיה כאן מצב של סכנת נפשות אם בן עזאי לא היה לומד תורה. לכן הוא היה פטור מצד פיקוח נפש. <br/> | בכיוון אחר הולך '''ערוך השולחן''' (אה"ע סימן א). ערוך השולחן מסביר שהיה כאן מצב של סכנת נפשות אם בן עזאי לא היה לומד תורה. לכן הוא היה פטור מצד פיקוח נפש. <br/> | ||
הסבר דומה כותב ה'''קובץ הערות''' (בהוספות). הקובץ הערות מביא שבן עזאי היה אנוס. ויש כלל ידוע 'אונס רחמנא פטריה '. בן עזאי לא היה יכול לעזוב את התורה כלל, כמו שמביאה הגמרא 'משמת בן עזאי בטלו השקדנים '. <br/> | הסבר דומה כותב ה'''קובץ הערות''' (בהוספות). הקובץ הערות מביא שבן עזאי היה אנוס. ויש כלל ידוע 'אונס רחמנא פטריה '. בן עזאי לא היה יכול לעזוב את התורה כלל, כמו שמביאה הגמרא 'משמת בן עזאי בטלו השקדנים '. <br/> | ||
כל התשובות הנ"ל מתרצות את המקרה של בן עזאי כך שהוא היה משהו מיוחד, ולא רגיל. השאלה האם יש תשובה הלכתית ישירה עפ"י סוגיית לימוד תורה מול נשיאת אשה שעליה בן עזאי נסמך.<br/> | כל התשובות הנ"ל מתרצות את המקרה של בן עזאי כך שהוא היה משהו מיוחד, ולא רגיל. השאלה האם יש תשובה הלכתית ישירה עפ"י סוגיית לימוד תורה מול נשיאת אשה שעליה בן עזאי נסמך.<br/> | ||
כדי לומר כך, ניתן ללכת בשני כיוונים נוספים. <br/> | כדי לומר כך, ניתן ללכת בשני כיוונים נוספים. <br/> | ||
מובא ב'''גמרא בשבת''' (דף פז עמוד א) שמשה רבנו פרש מן האשה לאחר שעלה להר סיני. הגמרא שואלת, מה הטיעון ההלכתי שעליו הסתמך משה. היא עונה שמשה עשה ק"ו בעצמו. ישראל פרשו מן האשה לפני שה' התגלה בהר סיני, אז אני שכל רגע ורגע שהשכינה מדברת עימי לא כ"ש שאני צריך לפרוש מן האשה? לאחר מכן, הגמרא מבררת מה המקור לכך שהקב"ה הסכים עמו, והיא מביאה פסוק 'ואתה פה עמוד עמדי'. ניתן לומר שבן עזאי למד מכאן שאפשר לרבות מהאות ו' ('ואתה') אנשים נוספים שקשורים כל הזמן אל הקודש, והם יכולים לפרוש מן האשה. <br/> | מובא ב'''גמרא בשבת''' (דף פז עמוד א) שמשה רבנו פרש מן האשה לאחר שעלה להר סיני. הגמרא שואלת, מה הטיעון ההלכתי שעליו הסתמך משה. היא עונה שמשה עשה ק"ו בעצמו. ישראל פרשו מן האשה לפני שה' התגלה בהר סיני, אז אני שכל רגע ורגע שהשכינה מדברת עימי לא כ"ש שאני צריך לפרוש מן האשה? לאחר מכן, הגמרא מבררת מה המקור לכך שהקב"ה הסכים עמו, והיא מביאה פסוק 'ואתה פה עמוד עמדי'. ניתן לומר שבן עזאי למד מכאן שאפשר לרבות מהאות ו' ('ואתה') אנשים נוספים שקשורים כל הזמן אל הקודש, והם יכולים לפרוש מן האשה. <br/> | ||
כיוון נוסף ניתן לומר עפ"י דברי ה'''רמב"ם''' (שראינו לעיל). לפי הרמב"ם מצוות תלמוד תורה דוחה מצוות כגון נישואין מכיוון שהם מבטלות לגמרי את לימוד התורה. הסברנו לעיל שהכלל 'העוסק במצוה פטור מן המצוה' הכוונה לפטור לגמרי, ולכן במקרה שלנו העוסק בתלמוד תורה פטור ממצות נישואין לגמרי, וכמו שכותב ה'''רמב"ם''' (שם בהלכה ג) 'אין בידו עון'. ניתן לומר שעל אחד ההסברים הללו סמך בן עזאי. | כיוון נוסף ניתן לומר עפ"י דברי ה'''רמב"ם''' (שראינו לעיל). לפי הרמב"ם מצוות תלמוד תורה דוחה מצוות כגון נישואין מכיוון שהם מבטלות לגמרי את לימוד התורה. הסברנו לעיל שהכלל 'העוסק במצוה פטור מן המצוה' הכוונה לפטור לגמרי, ולכן במקרה שלנו העוסק בתלמוד תורה פטור ממצות נישואין לגמרי, וכמו שכותב ה'''רמב"ם''' (שם בהלכה ג) 'אין בידו עון'. ניתן לומר שעל אחד ההסברים הללו סמך בן עזאי. | ||