62
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
←שיטת הרמב"ם
| שורה 46: | שורה 46: | ||
על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (סימן פא סעיף א). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה סק"ד). | על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (סימן פא סעיף א). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה סק"ד). | ||
== | == שיטת הרמב"ם == | ||
אמנם, הרמב"ם (הלכות אישות פרק טו הלכות ב-ג) כותב נימוק אחר. הטעם לשיטתו הוא 'העוסק במצוה פטור מן המצוה'. לכאורה תירוץ זה אינו מובן, הרי ראינו לעיל (בגמרא | אמנם, '''הרמב"ם''' (הלכות אישות פרק טו הלכות ב-ג) כותב נימוק אחר. הטעם לשיטתו הוא 'העוסק במצוה פטור מן המצוה'. לכאורה תירוץ זה אינו מובן, הרי ראינו לעיל (בגמרא במועד קטן) שמצוות אחרות דוחות תלמוד תורה! ואי אפשר לומר שהכוונה שמצוות תלמוד תורה היא מצווה שאינה עוברת שהרי 'העוסק במצווה פטור מן המצווה' לגמרי (יוצא לפי הרמב"ם שהעוסק בת"ת פטור ממצות נישואין לגמרי).<br/> | ||
את השאלות האלו שואל הנצי"ב בשו"ת משיב דבר (חלק ב סימן נג). לפי הרמב"ם לכאורה אדם העוסק בתורה פטור מכל המצוות, וזה הרי לא ייתכן. היה רב אחד שניסה ליישב את קושייתו של הנצי"ב בכך שזו מצוה עוברת ולכן ת"ת דוחה אותה. הנצי"ב לא קיבל תשובה זו מכיוון שהלשון 'פטור מן המצווה' משמע פטור לגמרי ולא רק דיחוי בעלמא. הנצי"ב מסיים בזה שהוא לא הבין את הרמב"ם ומבקש מה' שיפתח עיניו להבין דבריו. | את השאלות האלו שואל '''הנצי"ב''' בשו"ת '''משיב דבר''' (חלק ב סימן נג). לפי הרמב"ם לכאורה אדם העוסק בתורה פטור מכל המצוות, וזה הרי לא ייתכן. היה רב אחד שניסה ליישב את קושייתו של הנצי"ב בכך שזו מצוה עוברת ולכן ת"ת דוחה אותה. הנצי"ב לא קיבל תשובה זו מכיוון שהלשון 'פטור מן המצווה' משמע פטור לגמרי ולא רק דיחוי בעלמא. הנצי"ב מסיים בזה שהוא לא הבין את הרמב"ם ומבקש מה' שיפתח עיניו להבין דבריו. | ||
תירוצים על דברי הרמב"ם</ | תירוצים על דברי הרמב"ם<br/> | ||
מחדש שולחן ערוך הרב (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכות א-ב) שיש שני חלקים במצוות תלמוד תורה: א. עסק התורה תמיד ב. ידיעת התורה . על החלק הראשון דיברה הגמרא במו"ק, ואילו על החלק השני מתקיים הכלל העוסק במצווה פטור מן המצווה. לכן, מכיוון שנישואין יבטלו מצווה זו, האדם רשאי לדחות את הנישואין. (שאר המצוות לא מבטלות מצווה זו ולכן הם דוחות את ידיעת התורה).</ | מחדש '''שולחן ערוך הרב''' (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכות א-ב) שיש שני חלקים במצוות תלמוד תורה: א. עסק התורה תמיד ב. ידיעת התורה . על החלק הראשון דיברה הגמרא במו"ק, ואילו על החלק השני מתקיים הכלל העוסק במצווה פטור מן המצווה. לכן, מכיוון שנישואין יבטלו מצווה זו, האדם רשאי לדחות את הנישואין. (שאר המצוות לא מבטלות מצווה זו ולכן הם דוחות את ידיעת התורה).<br/> | ||
בדומה לשוע"ה, מסביר הרב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן לו). האגרות משה תירץ שיש חילוק בין סוגי המצוות שדוחות תלמוד תורה. אם המצווה מפחיתה את זמן לימוד התורה של האדם בלבד, היא דוחה ת"ת. אמנם, אם יש מצווה שמפריעה מבחינה מהותית ללימוד התורה גם לאחר עשיית המצווה, תלמוד תורה דוחה אותה. | בדומה לשוע"ה, מסביר '''הרב משה פיינשטיין''' בשו"ת '''אגרות משה''' (יורה דעה חלק ד סימן לו). האגרות משה תירץ שיש חילוק בין סוגי המצוות שדוחות תלמוד תורה. אם המצווה מפחיתה את זמן לימוד התורה של האדם בלבד, היא דוחה ת"ת. אמנם, אם יש מצווה שמפריעה מבחינה מהותית ללימוד התורה גם לאחר עשיית המצווה, תלמוד תורה דוחה אותה. | ||
== ה. תורה מול הרהורים == | == ה. תורה מול הרהורים == | ||