18
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לא תחמוד"
אין תקציר עריכה
| שורה 52: | שורה 52: | ||
ויש להעיר כי ע"פ זה עולה שלכל הראשונים איסור "לא תחמוד" מלמד שאסור ליטול חפץ חבירו שלא ברצון חבירו, אלא שנחלקו הראשונים מה נקרא שלא ברצון חבירו, '''שלתוס' סנהד'''' וסיעתם בעי' שיהיה נגד רצונם לגמרי ואף בלא תשלום, '''ולראב"ד''' וסיעתו אף בתשלום עובר כל שלא אמר בהדיא "רוצה אני", '''ולרמב"ם ורבנו יונה''' כל שאינו באמת רוצה למכור, עובר בלא תחמוד. | ויש להעיר כי ע"פ זה עולה שלכל הראשונים איסור "לא תחמוד" מלמד שאסור ליטול חפץ חבירו שלא ברצון חבירו, אלא שנחלקו הראשונים מה נקרא שלא ברצון חבירו, '''שלתוס' סנהד'''' וסיעתם בעי' שיהיה נגד רצונם לגמרי ואף בלא תשלום, '''ולראב"ד''' וסיעתו אף בתשלום עובר כל שלא אמר בהדיא "רוצה אני", '''ולרמב"ם ורבנו יונה''' כל שאינו באמת רוצה למכור, עובר בלא תחמוד. | ||
==לא תחמוד בבקשת מתנה== | |||
רוב ככל הפוסקים שכתבו בדין לא תחמוד, הזכירו רק מכר. ויש לדון אם גם בבקשת מתנה עובר בלא תחמוד כאשר יודע שהנותן לא שלם בנתינתו . ונחלקו בזה האחרונים. | |||
===הסוברים לאסור=== | |||
מרן '''החפץ חיים''' בסוף ספרו '''שמירת הלשון''' (בסוף חתימת הספר) כ' שלכאורה יש בזה לאו דלא תחמוד. '''ובספר המצוות הקצר''' שלו (ל"ת מצוה מ) כ' כן בפשיטות, שחתן המפציר בחותנו להוסיף ולתת לו עובר בלאו דלא תחמוד. | |||
וכן הגאון הקדוש '''רבי אריה צבי פרומר''' ראש ישיבת חכמי לובלין בשו"ת '''ארץ צבי''' (ח"א סי' ג אות ו) במכתבו לאדמו"ר מגור בעל האמרי אמת, שכ' כן בפשיטות דאם במכר עובר כ"ש שעובר במתנה. והוסיף דאף שרק רבנו יונה כ' כן (אינו מוכרח לענ"ד), מ"מ במקום שלא נמצא חולק מפורש על איזה ראשון, תמיהני מאד אם המצא תמצא איזה דבר שלא נפסוק כמותו. | |||
ובאמת כן משמע מלשון '''הרמב"ם''' שכתב "אף על פי שנתן לו דמים רבים הרי זה עובר בלא תעשה" ומשמע דלא מיבעיא כשלא נתן . '''ורבנו יונה''' כ' בהדיא דעובר בבקשת מתנה, וזו לשונו: והחומד לקחת כל חפץ והוא איש נכבד, שאם ישאל שאלה אור פניו לא יפילון אסור לשאול מעם רעהו מקח או מתת. עכ"ל . והעתיקו דבריו '''רבנו פרץ''' בהגהותיו לסמ"ק (מצוה יט), '''ור' אהרן מלוניל''' בספר '''ארחות חיים''' (דין החומד). | |||
===הסוברים להיתר=== | |||
אמנם דעת '''האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת''' (הו"ד בשו"ת ארץ צבי הנ"ל) שבבקשת מתנה אינו עובר. והחרה החזיק אחריו '''הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג''' שליט"א בקובץ '''בית אהרן וישראל''' (ניסן אייר תשנ"ט). אלא שגם הוא לא התיר בקשת מתנה אלא כשמבקש חפץ סתם ולא חפץ מסויים, אך במבקש חפץ מסויים כ' שגם דעת הרמב"ם והש"ע לאסור. | |||