10
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כניסה להר הבית בטומאה"
הוספתי על מה שכתב שאין "גזירה" שלא לעלות להר הבית.
יהודה בן יחיאל (שיחה | תרומות) |
יהודה בן יחיאל (שיחה | תרומות) (הוספתי על מה שכתב שאין "גזירה" שלא לעלות להר הבית.) |
||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
תשובה נוספת בענין החשש שאנשים יעלו שלא לפי כללי ההלכה היא המשקל העומד כנגד זה: אם יהודים לא יעלו להר הבית, השליטה בו תימסר לידי הערבים באופן זה או אחר<ref>שמעתי מהרב דב ליאור שליט"א.</ref>. כמובן שאין זה היתר לעלות בטומאה, אך אין צורך לחשוש שמא העליה בטהרה תביא לתקלות אצל עמי הארץ. ראיה לכך שדבר זה עומד בפני חששות לתקלה היא ה'''גמרא''' (שבועות טז א). הגמרא אומרת שקראו לחלק מהר הזיתים בשם ירושלים, למרות שבאמת לא היתה לו קדושת ירושלים. דבר זה גרם לעמי הארץ לאכול שם קדשים קלים בניגוד להלכה. למרות זאת המשיכו החכמים לקרוא למקום בשם ירושלים כיון שהיה זה מקום אסטרטגי והיה חשש שאם יוצא מירושלים היא תיכבש בקלות משם. כמו שאמר שם התוספות (ד"ה 'אלא בבני גולה') שלמרות שאי הכרזה על שטח זה כמחוץ לירושלים גרם תקלות, השאירו את המצב על כנו כדי שימסרו נפשם במלחמה על חלק זה יותר כשנחשב קדוש בקדושת ירושלים. | תשובה נוספת בענין החשש שאנשים יעלו שלא לפי כללי ההלכה היא המשקל העומד כנגד זה: אם יהודים לא יעלו להר הבית, השליטה בו תימסר לידי הערבים באופן זה או אחר<ref>שמעתי מהרב דב ליאור שליט"א.</ref>. כמובן שאין זה היתר לעלות בטומאה, אך אין צורך לחשוש שמא העליה בטהרה תביא לתקלות אצל עמי הארץ. ראיה לכך שדבר זה עומד בפני חששות לתקלה היא ה'''גמרא''' (שבועות טז א). הגמרא אומרת שקראו לחלק מהר הזיתים בשם ירושלים, למרות שבאמת לא היתה לו קדושת ירושלים. דבר זה גרם לעמי הארץ לאכול שם קדשים קלים בניגוד להלכה. למרות זאת המשיכו החכמים לקרוא למקום בשם ירושלים כיון שהיה זה מקום אסטרטגי והיה חשש שאם יוצא מירושלים היא תיכבש בקלות משם. כמו שאמר שם התוספות (ד"ה 'אלא בבני גולה') שלמרות שאי הכרזה על שטח זה כמחוץ לירושלים גרם תקלות, השאירו את המצב על כנו כדי שימסרו נפשם במלחמה על חלק זה יותר כשנחשב קדוש בקדושת ירושלים. | ||
כמובן, טענה זו כנגד העליה אינה יוצרת איסור הלכתי לעלות להר, כיוון שבזמננו לא מחדשים גזירות. היא מהווה חלק משיקול הדעת האם לפרסם את היתר העליה ברבים. | כמובן, טענה זו כנגד העליה אינה יוצרת איסור הלכתי לעלות להר, כיוון שבזמננו לא מחדשים גזירות.(אמנם הרב אברהם אלקנא כהנא שפירא זצ"ל בדרשתו בישיבת מרכז הרב בציון 40 שנה למלחמת ששת הימים אמר שיש "גזירה" של הרבנים (והרבנות הראשית) שלא לעלות, אך יש לעיין אם כוונתו לגזירה כעין גזירה של חז"ל שיש בה כוח של גזירה, או שכוונתו שהרבנים אסרו-ובלשון מושאלת "גזרו") היא מהווה חלק משיקול הדעת האם לפרסם את היתר העליה ברבים. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||