21
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבוש"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''בגמרא''' (חולין קיא ב) מובאת מימרא בשם שמואל: "מליח – הרי הוא כרותח, כבוש – הרי הוא כמבושל". הגמרא מביאה את דברי רבין, שאומר שר' יוחנן חולק על שמואל, אולם אביי מוכיח שלא ייתכן שר' יוחנן סבר כך, ונראה שלמסקנה הגמרא סבורה שגם ר' יוחנן מסכים שכבוש הוא כמבושל. | '''בגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=111b&format=pdf (חולין קיא ב)] מובאת מימרא בשם שמואל: "מליח – הרי הוא כרותח, כבוש – הרי הוא כמבושל". הגמרא מביאה את דברי רבין, שאומר שר' יוחנן חולק על שמואל, אולם אביי מוכיח שלא ייתכן שר' יוחנן סבר כך, ונראה שלמסקנה הגמרא סבורה שגם ר' יוחנן מסכים שכבוש הוא כמבושל. | ||
בסוגיה אחרת דנה הגמרא (חולין צז ב) בשאלה אם מליח אוסר את כל המאכל, כמו בבישול, או רק בכדי קליפה כמו צלי. הגמרא מדייקת מכך שכבוש מושווה למבושל ואילו מליח מושווה לרותח, ומסיקה שבמליח הכוונה לרתיחה של צלי. מכאן עולה בפשטות שההשוואה בין כבישה לבישול מחדשת שכבישה לא רק נותנת טעם, אלא גם מבליעה את הטעם בכל המאכל (ולא רק בכדי קליפה), וכך כתב '''הרשב"א''' (תורת הבית הקצר ד א). לפי זה מבאר '''הנודע ביהודה''' (קמא, יורה דעה כו) שגם לדעת רבין אליבא דר' יוחנן, שאמר שכבוש אינו כמבושל, כבישה נותנת טעם ואוסרת, אלא שהיא מבליעה רק כדי קליפה. | בסוגיה אחרת דנה הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=97b&format=pdf (חולין צז ב)] בשאלה אם מליח אוסר את כל המאכל, כמו בבישול, או רק בכדי קליפה כמו צלי. הגמרא מדייקת מכך שכבוש מושווה למבושל ואילו מליח מושווה לרותח, ומסיקה שבמליח הכוונה לרתיחה של צלי. מכאן עולה בפשטות שההשוואה בין כבישה לבישול מחדשת שכבישה לא רק נותנת טעם, אלא גם מבליעה את הטעם בכל המאכל (ולא רק בכדי קליפה), וכך כתב '''הרשב"א''' (תורת הבית הקצר ד א). לפי זה מבאר '''הנודע ביהודה''' (קמא, יורה דעה כו) שגם לדעת רבין אליבא דר' יוחנן, שאמר שכבוש אינו כמבושל, כבישה נותנת טעם ואוסרת, אלא שהיא מבליעה רק כדי קליפה. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
'''המרדכי''' חולק במפורש על שיטת רש"י, ואומר שמאכל ששהה בכל דבר לח נקרא כבוש. הוא מוכיח את דבריו מהמשנה בשביעית (ז, ז), שמדברת על ורד שנכבש בשמן, ומכאן עולה שגם בשמן שאינו חריף יש דין של כבישה. כפי שהובא לעיל, '''בית יוסף''' מדייק שגם '''הרא"ש''' סובר שיש דין כבוש בכל דבר, מכך שהוא מביא ראיה לענין כבוש מבשר שנשרה בחלב. | '''המרדכי''' חולק במפורש על שיטת רש"י, ואומר שמאכל ששהה בכל דבר לח נקרא כבוש. הוא מוכיח את דבריו מהמשנה בשביעית (ז, ז), שמדברת על ורד שנכבש בשמן, ומכאן עולה שגם בשמן שאינו חריף יש דין של כבישה. כפי שהובא לעיל, '''בית יוסף''' מדייק שגם '''הרא"ש''' סובר שיש דין כבוש בכל דבר, מכך שהוא מביא ראיה לענין כבוש מבשר שנשרה בחלב. | ||
===פסיקת ההלכה=== | ===פסיקת ההלכה=== | ||
'''הטור''' (יורה דעה קה א) פסק בשני הדברים לחומרא כרא"ש, שדין כבוש הוא בכל דבר ומשך הזמן הנדרש לכבישה הוא מעת לעת. | '''הטור''' (יורה דעה קה א) פסק בשני הדברים לחומרא כרא"ש, שדין כבוש הוא בכל דבר ומשך הזמן הנדרש לכבישה הוא מעת לעת. | ||
גם '''בית יוסף''' שם כתב שדברי הרא"ש נראים דברים של טעם ועיקר, וכן פסק '''בשלחן ערוך''' שם. | גם '''בית יוסף''' שם כתב שדברי הרא"ש נראים דברים של טעם ועיקר, וכן פסק '''בשלחן ערוך''' שם. | ||
==סיוגים לקביעה 'כבוש הרי הוא כמבושל'== | ==סיוגים לקביעה 'כבוש הרי הוא כמבושל'== | ||