21
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבוש"
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
===פסיקת ההלכה=== | |||
'''הטור''' (יורה דעה קה א) פסק בשני הדברים לחומרא כרא"ש, שדין כבוש הוא בכל דבר ומשך הזמן הנדרש לכבישה הוא מעת לעת. | '''הטור''' (יורה דעה קה א) פסק בשני הדברים לחומרא כרא"ש, שדין כבוש הוא בכל דבר ומשך הזמן הנדרש לכבישה הוא מעת לעת. | ||
גם '''בית יוסף''' שם כתב שדברי הרא"ש נראים דברים של טעם ועיקר, וכן פסק '''בשלחן ערוך''' שם. | גם '''בית יוסף''' שם כתב שדברי הרא"ש נראים דברים של טעם ועיקר, וכן פסק '''בשלחן ערוך''' שם. | ||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
'''ערוך השלחן''' (יורה דעה קה, ב-ז) מקשה מדוע הרמב"ם לא הזכיר את דין 'כבוש כמבושל', ומבאר ששיטת הרמב"ם היא שלכבישה ישנם גדרים שונים בכל מאכל על פי טבעו, ולמאכלים שונים נדרש אורך זמן שונה על מנת לתת ולקבל טעם זה מזה בכבישה. הוא מוסיף ואומר, על פי המקרים במשנה, שבדיני כבישה אין משמעות לכלל שקובע שנתינת טעם היא באחד בשישים, ויש מיני מאכל שנדרש להם שיעור גבוה יותר של איסור על מנת לאסור. על פי זה הוא מבאר שלא היה שייך שהרמב"ם יפסוק פסיקה כללית בדיני כבוש, משום שהדינים משתנים מדבר לדבר, וצריך להיות בקי בטבעו של כל מין כדי לקבוע את הזמן והכמות הנדרשים לכבישתו. | '''ערוך השלחן''' (יורה דעה קה, ב-ז) מקשה מדוע הרמב"ם לא הזכיר את דין 'כבוש כמבושל', ומבאר ששיטת הרמב"ם היא שלכבישה ישנם גדרים שונים בכל מאכל על פי טבעו, ולמאכלים שונים נדרש אורך זמן שונה על מנת לתת ולקבל טעם זה מזה בכבישה. הוא מוסיף ואומר, על פי המקרים במשנה, שבדיני כבישה אין משמעות לכלל שקובע שנתינת טעם היא באחד בשישים, ויש מיני מאכל שנדרש להם שיעור גבוה יותר של איסור על מנת לאסור. על פי זה הוא מבאר שלא היה שייך שהרמב"ם יפסוק פסיקה כללית בדיני כבוש, משום שהדינים משתנים מדבר לדבר, וצריך להיות בקי בטבעו של כל מין כדי לקבוע את הזמן והכמות הנדרשים לכבישתו. | ||
להלכה מקבל ערוך השלחן את פסיקת השלחן ערוך ורוב הראשונים, ולא מסיק מסקנות הלכתיות מהרמב"ם. | להלכה מקבל ערוך השלחן את פסיקת השלחן ערוך ורוב הראשונים, ולא מסיק מסקנות הלכתיות מהרמב"ם. | ||
[[קטגוריה: איסור והיתר]] [[קטגוריה: חולין קיא:]] [[קטגוריה: חולין צז:]] [[קטגוריה: יורה דעה סימן קה]] | |||