הבדלים בין גרסאות בדף "כבוש"

נוספו 373 בתים ,  17:53, 9 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:


הגמרא קבעה שכבישה נותנת טעם ואוסרת, אבל לא הסבירה מה נדרש כדי להגדיר דבר ככבוש. את הדיון של הראשונים בגדרי כבוש ניתן לחלק לשני תחומים: קביעת משך הזמן הדרוש כדי להפוך מאכל לכבוש, ומענה לשאלה אלו חומרים נדרשים כדי ליצור את תהליך הכבישה.
הגמרא קבעה שכבישה נותנת טעם ואוסרת, אבל לא הסבירה מה נדרש כדי להגדיר דבר ככבוש. את הדיון של הראשונים בגדרי כבוש ניתן לחלק לשני תחומים: קביעת משך הזמן הדרוש כדי להפוך מאכל לכבוש, ומענה לשאלה אלו חומרים נדרשים כדי ליצור את תהליך הכבישה.
===משך הזמן הדרוש לכבישה===
==== שיטת הרא"ש ====
'''הרא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.99.D7.90 (עבודה זרה ה יא)] מביא את דברי '''ריצב"א''' שאומר שדבר מוגדר ככבוש אחרי שהוא שוהה מעת לעת. הריצב"א מביא ראיה מגמרא במסכת פסחים [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf (מד ב)], ששואלת מה מיוחד בדין של בשר בחלב, ועונה שבשר יהיה מותר מדאורייתא גם אם ישרו אותו כל היום בחלב, ורק אם יבשלו אותו יהיה אסור. עולה מהגמרא שבשאר איסורים (שאינם בשר בחלב), כאשר איסור והיתר צוננים שרויים יחד במשך יום שלם, ההיתר יאסר מדין כבוש.
====שיטת המרדכי====
'''המרדכי''' (ביצה ב סימן תרעד) סובר שהזמן הדרוש לכבישה הוא שלושה ימים. הוא מוכיח זאת מגמרא במסכת עבודה זרה [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=33&format=pdf (לג א)], שאומרת שאפשר להכשיר קנקני יין של נכרים על ידי שריית מים בהם למשך שלושה ימים. משם הוא מסיק לאחור על פי הכלל 'כבולעו כך פולטו', ואומר שאם אפשר להוציא את הטעם בשהיה של שלושה ימים, הרי שנדרשים לו שלושה ימים גם כדי להיספג. המרדכי כותב שגם '''ראבי"ה''' ו'''היראים''' סוברים כך.




שורה 45: שורה 35:


'''המרדכי''' חולק במפורש על שיטת רש"י, ואומר שמאכל ששהה בכל דבר לח נקרא כבוש. הוא מוכיח את דבריו מהמשנה בשביעית [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9684&st=&pgnum=377 (ז, ז)], שמדברת על ורד שנכבש בשמן, ומכאן עולה שגם בשמן שאינו חריף יש דין של כבישה. כפי שהובא לעיל, '''בית יוסף''' מדייק שגם '''הרא"ש''' סובר שיש דין כבוש בכל דבר, מכך שהוא מביא ראיה לענין כבוש מבשר שנשרה בחלב.
'''המרדכי''' חולק במפורש על שיטת רש"י, ואומר שמאכל ששהה בכל דבר לח נקרא כבוש. הוא מוכיח את דבריו מהמשנה בשביעית [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9684&st=&pgnum=377 (ז, ז)], שמדברת על ורד שנכבש בשמן, ומכאן עולה שגם בשמן שאינו חריף יש דין של כבישה. כפי שהובא לעיל, '''בית יוסף''' מדייק שגם '''הרא"ש''' סובר שיש דין כבוש בכל דבר, מכך שהוא מביא ראיה לענין כבוש מבשר שנשרה בחלב.
===משך הזמן הדרוש לכבישה===
==== שיטת הרא"ש ====
'''הרא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.99.D7.90 (עבודה זרה ה יא)] מביא את דברי '''ריצב"א''' שאומר שדבר מוגדר ככבוש אחרי שהוא שוהה מעת לעת. הריצב"א מביא ראיה מגמרא במסכת פסחים [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf (מד ב)], ששואלת מה מיוחד בדין של בשר בחלב, ועונה שבשר יהיה מותר מדאורייתא גם אם ישרו אותו כל היום בחלב, ורק אם יבשלו אותו יהיה אסור. עולה מהגמרא שבשאר איסורים (שאינם בשר בחלב), כאשר איסור והיתר צוננים שרויים יחד במשך יום שלם, ההיתר יאסר מדין כבוש.
====שיטת המרדכי====
'''המרדכי''' (ביצה ב סימן תרעד) סובר שהזמן הדרוש לכבישה הוא שלושה ימים. הוא מוכיח זאת מגמרא במסכת עבודה זרה [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=33&format=pdf (לג א)], שאומרת שאפשר להכשיר קנקני יין של נכרים על ידי שריית מים בהם למשך שלושה ימים. משם הוא מסיק לאחור על פי הכלל 'כבולעו כך פולטו', ואומר שאם אפשר להוציא את הטעם בשהיה של שלושה ימים, הרי שנדרשים לו שלושה ימים גם כדי להיספג. המרדכי כותב שגם '''ראבי"ה''' ו'''היראים''' סוברים כך.
====שיטת הרשב"א====
על פי שיטתו שכבישה היא דוקא בחומרים חריפים כחומץ וכדומה (ראה לעיל), כותב '''הרשב"א''' בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14649&st=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%93&pgnum=226 (א תקיד)] שלא נתנו כלל שיעור לכבישה והיא אוסרת מיד.


===פסיקת ההלכה===
===פסיקת ההלכה===
21

עריכות