הבדלים בין גרסאות בדף "יראו עינינו"

יראו עינינו (עריכה)

גרסה מ־10:20, 8 ביוני 2016

נוספו 8 בתים , 10:20, 8 ביוני 2016

אין תקציר עריכה

Hagai7500

74

עריכות

גרסה מ־10:19, 8 ביוני 2016 (עריכה) Hagai7500 (שיחה \| תרומות) (←‏פסקי האחרונים והמנהג כיום) → העריכה הקודמת		גרסה מ־10:20, 8 ביוני 2016 (עריכה) (ביטול) Hagai7500 (שיחה \| תרומות) העריכה הבאה ←
שורה 10:		שורה 10:

	דעת רש"י בשם הירושלמי:<BR>		דעת רש"י בשם הירושלמי:<BR>
	'''רש"י''' {{ויקיטקסט\|ברכות_ד_ב#רש"י\|ד"ה "זה הסומך"}} מביא בשם ה'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט\|ירושלמי_ברכות_א_ה#רש"י\|פ"א ה"ה}} שסמיכת גאולה לתפילה רמוזה כבר בספר תהילים, שבפרק יט' נאמר "ה' צורי וגואלי" ובפרק כ' "יענך ה' ביום צרה". כמו כן בירושלמי מובא, שאותו אדם שלא סומך גאולה לתפילה דומה למי שדופק על פתחו של בית המלך וכשהמלך יצא אליו אותו אדם כבר הלך. מכאן נובע, שמטרת סמיכת גאולה לתפילה היא קודם כל התקרבות למלך על ידי תשבחות והזכרת יציאת מצרים ואז הוא יכול להתפלל ולבקש על צרכיו.		'''רש"י''' {{ויקיטקסט\|ברכות_ד_ב#רש"י\|ד"ה "זה הסומך"}} מביא בשם ה'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט\|ירושלמי_ברכות_א_ה#רש"י\|פ"א ה"ה}} שסמיכת גאולה לתפילה רמוזה כבר בספר תהילים, שבפרק יט' נאמר "ה' צורי וגואלי" ובפרק כ' "יענך ה' ביום צרה". כמו כן בירושלמי מובא, שאותו אדם שלא סומך גאולה לתפילה דומה למי שדופק על פתחו של בית המלך וכשהמלך יצא אליו אותו אדם כבר הלך. מכאן נובע, שמטרת סמיכת גאולה לתפילה היא קודם כל התקרבות למלך על ידי תשבחות והזכרת יציאת מצרים ואז הוא יכול להתפלל ולבקש על צרכיו.[[#1\|1]]