74
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יראו עינינו"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{גודל גופן|8|תחרות כתיבת סוגיות התשע"ו}} | |||
=הצגת הסוגיה= | =הצגת הסוגיה= | ||
בגמ' ב'''ברכות''' {{ויקיטקסט|ברכות_ד_ב|ברכות ד ב}} מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש"תפילות באמצע תקנום" - כלומר, שכל תפילות העמידה שתקנו חז"ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח"כ לקרוא ק"ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון ש"כל הסומך גאולה (ברכת "גאל ישראל" הנמצאת לאחר קריאת שמע) לתפילה הרי זה בן העולם הבא". הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לר"י ולכן נפסקה ההלכה כמותו (שו"ע או"ח רלה, ב). ואף שבדרך כלל במחלוקת ריב"ל ור"י הלכה כריב"ל שהיה גדול ממנו. | בגמ' ב'''ברכות''' {{ויקיטקסט|ברכות_ד_ב|ברכות ד ב}} מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש"תפילות באמצע תקנום" - כלומר, שכל תפילות העמידה שתקנו חז"ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח"כ לקרוא ק"ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון ש"כל הסומך גאולה (ברכת "גאל ישראל" הנמצאת לאחר קריאת שמע) לתפילה הרי זה בן העולם הבא". הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לר"י ולכן נפסקה ההלכה כמותו (שו"ע או"ח רלה, ב). ואף שבדרך כלל במחלוקת ריב"ל ור"י הלכה כריב"ל שהיה גדול ממנו. | ||