42
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"
אין תקציר עריכה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== שיטת הרמב"ן הרשב"א והר"ן == | == שיטת הרמב"ן הרשב"א והר"ן == | ||
'''הר"ן''' (לד א ד"ה ומין במינו) סובר מצד אחד כ'''רש"י''', שאין להתיר בפחות משישים אפילו בלי טעם, משום שלא חלקו חכמים בדבר, ומצד שני כ'''רא"ש''' שאין צורך לבדוק על ידי גוי כשיש שישים. '''הר"ן''' מסביר שכל ההזדקקות לגוי היא במקרה שאין לנו אפשרות לבחון אם יש שישים כנגד האיסור, כגון שבישל בקדרה היתר לאחר שבישל בה איסור, או שלא יודע כמה איסור נפל לקדירה. הרמב"ן והרשב"א ( | '''הר"ן''' (לד א ד"ה ומין במינו) סובר מצד אחד כ'''רש"י''', שאין להתיר בפחות משישים אפילו בלי טעם, משום שלא חלקו חכמים בדבר, ומצד שני כ'''רא"ש''' שאין צורך לבדוק על ידי גוי כשיש שישים. '''הר"ן''' מסביר שכל ההזדקקות לגוי היא במקרה שאין לנו אפשרות לבחון אם יש שישים כנגד האיסור, כגון שבישל בקדרה היתר לאחר שבישל בה איסור, או שלא יודע כמה איסור נפל לקדירה. הרמב"ן (צח א) והרשב"א (תורת הבית ד, א) מוסיפים שכאשר האיסור עצמו אינו מעורב במאכל אלא רק פליטתו, ניתן לסמוך על קפילא ולהתיר גם בפחות משישים, משום שגם אז יש ספק כיוון שאין אפשרות לדעת כמה טעם נפלט מן האיסור. | ||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||