הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"

אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:


== פסק הרמ"א ==
== פסק הרמ"א ==
'''הרמ"א''' (צח א) פסק ע"פ '''האגור''' ו'''המהר"ם פאדווה''' שהיום אין סומכים כלל על קפילא אלא משערים בשישים. וכתב '''רע"א''' (צח א) הטעם שלשיטתם חוששים לכל הדעות: מצד אחד חוששים שצריך מסיח לפי תומו אך גם אומן כדי שיבחין בטעם, ומצד שני חוששים שצריך אומן שלא יהיה מסיח לפי תומו כדי שתתקיים הסברא של "לא מרע אומנתו". בספר '''מטה יהונתן''' הקשה על '''רע"א''', שלפי"ז אם יטעימו את המאכל לשני גויים אחד מסיח לפי תומו ואחד אומן צריך להועיל. ב'''ערוך השולחן''' (צח כה) הסביר את דעת הרמ"א שבפחות משישים חוששים לשיטת רש"י שלא מועילה טעימה (אך לא חוששים לה ביותר משישים). וכן כתב גם ה'''חוות דעת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41157&st=&pgnum=38 (צח ג)], שדעת הרמ"א שכאשר נתערבה ממשות אינה בטילה אלא בשישים (במין בשאינו מינו).
'''הרמ"א''' (צח א) פסק ע"פ '''האגור''' ו'''המהר"ם פאדווה''' שהיום אין סומכים כלל על קפילא אלא משערים בשישים. וכתב '''רע"א''' (צח א) הטעם שלשיטתם חוששים לכל הדעות: מצד אחד חוששים שצריך מסיח לפי תומו אך גם אומן כדי שיבחין בטעם, ומצד שני חוששים שצריך אומן שלא יהיה מסיח לפי תומו כדי שתתקיים הסברא של "לא מרע אומנתו". בספר '''מטה יהונתן''' הקשה על '''רע"א''', שלפי"ז אם יטעימו את המאכל לשני גויים אחד מסיח לפי תומו ואחד אומן צריך להועיל. ב'''ערוך השולחן''' (צח כה) הסביר את דעת הרמ"א שבפחות משישים חוששים לשיטת רש"י שלא מועילה טעימה (אך לא חוששים לה ביותר משישים). וכן כתב גם ה'''חוות דעת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41157&st=&pgnum=38 (צח ג)], שדעת הרמ"א שכאשר נתערבה ממשות אינה בטילה אלא בשישים (במין בשאינו מינו) {{ראה עוד|טעם כעיקר - טעימת המאכל|}}.


'''הרש"ל''' (חולין ז לג) חלק על הרמ"א, וכתב שניתן לסמוך על טעימת גוי. אולם ב'''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10169&st=&pgnum=174 (צח ב)] כתב שגם הספרדים וגם האשכנזים נהגו כדברי הרמ"א. '''הרב עובדיה יוסף''' (יביע אומר ח יו"ד י) כתב שיש לנהוג כדעת הרמ"א, אך כשיש הפסד מרובה ניתן לסמוך על דעת השו"ע.  
'''הרש"ל''' (חולין ז לג) חלק על הרמ"א, וכתב שניתן לסמוך על טעימת גוי. אולם ב'''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10169&st=&pgnum=174 (צח ב)] כתב שגם הספרדים וגם האשכנזים נהגו כדברי הרמ"א. '''הרב עובדיה יוסף''' (יביע אומר ח יו"ד י) כתב שיש לנהוג כדעת הרמ"א, אך כשיש הפסד מרובה ניתן לסמוך על דעת השו"ע.  
שורה 47: שורה 47:
*[http://tvunah.org/2014/01/15/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-2/ אם סומכים על ישראל שטעם איסור] - הרב דוד גולדמן, אתר תבונה.
*[http://tvunah.org/2014/01/15/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-2/ אם סומכים על ישראל שטעם איסור] - הרב דוד גולדמן, אתר תבונה.
*[http://halachaed.org/11148/ שישים וקפילא] - הרב יוסף צבי רימון, אתר מרכז הלכה והוראה.
*[http://halachaed.org/11148/ שישים וקפילא] - הרב יוסף צבי רימון, אתר מרכז הלכה והוראה.
*[http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2011-10-01.php חולין דף צז - קפילא] הרב ירון בן צבי, באתר בית המדרש הוירטואלי.
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_50510_384.pdf בירור השיטות בעניין טעימת קפילא] הרב שלמה ברוורמן, אוצרות ירושלים, באתר היברובוקס.


[[קטגוריה:תערובות]]
[[קטגוריה:תערובות]]
42

עריכות