42
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
'''רש"י''' (צז א ד"ה ליטעמיה קפילא) כתב שצריך שהאומן יהיה מסיח לפי תומו, ולא ברור כ"כ מדבריו האם צריך שיהיה גם אומן בדווקא. וכן כתב '''הרא"ש''' (ז כה). אולם '''תוס'''' (צז א ד"ה סמכינן אקפילא) כתבו שאומן הוא בדווקא כי אומן לא מרע אומנתו, ולדבריהם אין צורך שיהיה מסיח לפי תומו, אלא אדרבה, אם אינו מסיח לפי תומו יותר נאמן, וכ"כ '''הר"ן''' (לד א ד"ה ומין במינו). '''הרשב"א''' ב'''תורת הבית''' (ד א) הוכיח שאין עניין באומן מצד הסברא שהוא בקי בטעמים, שהרי בתרומה שהתערבה בהיתר אין צריך שיהיה הכהן הטועם אומן. וכתב '''הרשב"א''' שדי באחד משני התנאים: או שיהיה מסיח לפי תומו או שיהיה אומן שלא מרע אומנתו, אך סיים שיש לחוש לדברי המצריכים גם אומן וגם מסיח לפי תומו. מדברי '''הרמב"ם''' (מאכלות אסורות טו ל) נראה שלא הצריך לא שיהיה מסיח לפי תומו ולא שיהיה אומן. | '''רש"י''' (צז א ד"ה ליטעמיה קפילא) כתב שצריך שהאומן יהיה מסיח לפי תומו, ולא ברור כ"כ מדבריו האם צריך שיהיה גם אומן בדווקא. וכן כתב '''הרא"ש''' (ז כה). אולם '''תוס'''' (צז א ד"ה סמכינן אקפילא) כתבו שאומן הוא בדווקא כי אומן לא מרע אומנתו, ולדבריהם אין צורך שיהיה מסיח לפי תומו, אלא אדרבה, אם אינו מסיח לפי תומו יותר נאמן, וכ"כ '''הר"ן''' (לד א ד"ה ומין במינו). '''הרשב"א''' ב'''תורת הבית''' (ד א) הוכיח שאין עניין באומן מצד הסברא שהוא בקי בטעמים, שהרי בתרומה שהתערבה בהיתר אין צריך שיהיה הכהן הטועם אומן. וכתב '''הרשב"א''' שדי באחד משני התנאים: או שיהיה מסיח לפי תומו או שיהיה אומן שלא מרע אומנתו, אך סיים שיש לחוש לדברי המצריכים גם אומן וגם מסיח לפי תומו. מדברי '''הרמב"ם''' (מאכלות אסורות טו ל) נראה שלא הצריך לא שיהיה מסיח לפי תומו ולא שיהיה אומן. | ||
<BR/>'''השו"ע''' (צח א) פסק להלכה שדי באחד התנאים – אומן או מסיח לפי תומו. ב'''בית יוסף''' (צח א) הוא מסביר מדוע פסק כך - הוא סומך על '''הרמב"ם''' יחד עם '''התוס'''', '''הרשב"א''' ו'''הר"ן''', ולכן מצריך רק אומן, ומצד שני סומך על '''הרמב"ם''', '''הרשב"א''' ו'''הרא"ש''' ומצריך רק מסיח לפי תומו באינו אומן. | <BR/>'''השו"ע''' (צח א) פסק להלכה שדי באחד התנאים – אומן או מסיח לפי תומו. ב'''בית יוסף''' (צח א) הוא מסביר מדוע פסק כך - הוא סומך על '''הרמב"ם''' יחד עם '''התוס'''', '''הרשב"א''' ו'''הר"ן''', ולכן מצריך רק אומן, ומצד שני סומך על '''הרמב"ם''', '''הרשב"א''' ו'''הרא"ש''' ומצריך רק מסיח לפי תומו באינו אומן. | ||
<BR/>'''האחרונים''' הביאו את קושיית '''הרא"ה''' ב'''בדק הבית''' (ד א): איך ייתכן שמסיח לפי תומו יהיה נאמן, והלא אין מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה. ותירצו כמה תירוצים: '''תרומת הדשן''' (עט) מתרץ שהרשב"א סובר | <BR/>'''האחרונים''' הביאו את קושיית '''הרא"ה''' ב'''בדק הבית''' (ד א): איך ייתכן שמסיח לפי תומו יהיה נאמן, והלא אין מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה. ותירצו כמה תירוצים: '''תרומת הדשן''' (עט) מתרץ שהרשב"א סובר שטעם כעיקר דרבנן, וכן משמע לכאורה בשו"ת הרשב"א (א תצו), אך בתורת הבית (ד א) לא משמע כן. כמו כן תירוץ זה אינו מתרץ את דעת השו"ע שפסק (צח ב) שטעם כעיקר דאורייתא. '''הט"ז''' (צח ב) מתרץ שכל מה שלא מועיל מסיח לפי תומו באיסורי דאורייתא הוא במקום שצריך עדות, אבל בענייני איסורים מספיקה הוכחה ולכן מועיל מסיח לפי תומו. אולם '''הט"ז''' מסיק שאין לסמוך על כך. '''הש"ך''' (צח ב) מתרץ שניתן לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שאפשר לבררו ע"י טעימת אומן. עוד הביא '''הש"ך''' בשם י"א שאין נאמנות של מסיח לפי תומו רק כאשר איתחזק איסורא. '''הגר"א''' (א ה) מתרץ שאפשר לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שעתיד להתברר ע"י טעימת הישראל. | ||
<BR/>'''השו"ע''' (צח א) כתב שצריך מסיח לפי תומו, ולא הזכיר אומן, אך '''האחרונים''' הבינו שכוונתו למה שכתב ב'''ב"י''', שאם יש אומן אין צריך מסיח לפי תומו. | <BR/>'''השו"ע''' (צח א) כתב שצריך מסיח לפי תומו, ולא הזכיר אומן, אך '''האחרונים''' הבינו שכוונתו למה שכתב ב'''ב"י''', שאם יש אומן אין צריך מסיח לפי תומו. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
=== טעימת ישראל === | === טעימת ישראל === | ||
נחלקו '''האחרונים''' בדעת הרמ"א האם מועילה טעימת ישראל (כהן בתרומה שנתערבה, או ישראל בבשר/ חלב שהתערב): '''הש"ך''' (צח ה) ו'''הפמ"ג''' (צח ה) כתבו שניתן לסמוך לכתחילה. אולם ה'''פתחי תשובה''' (צח ג) | נחלקו '''האחרונים''' בדעת הרמ"א האם מועילה טעימת ישראל (כהן בתרומה שנתערבה, או ישראל בבשר/ חלב שהתערב): '''הש"ך''' (צח ה) ו'''הפמ"ג''' (צח ה) כתבו שניתן לסמוך לכתחילה. אולם ה'''פתחי תשובה''' (צח ג) הביא את דעת '''הבכור שור''' שלא סומכים כלל גם על טעימת ישראל. וב'''רע"א''' (צח א) כתב שניתן לסמוך על טעימת ישראל בדיעבד. '''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10169&st=&pgnum=175(צח יב)] פסק שבהפסד מרובה ניתן לסמוך על טעימת ישראל. | ||
כיוון שלפי רוב האחרונים מותר לדעת הרמ"א לסמוך על טעימת ישראל, מקובל לומר בדרך מליצה שאם יש מאכל שנתערב בו איסור יטעמנו גוי, ואם אומר שאין בו טעם הרי שלספרדים הסומכים על טעימת גוי כדעת השו"ע המאכל מותר. ממילא לאחר שספרדי יטעם אם המאכל הוא יהיה מותר גם לאשכנזי כיוון שסומכים על טעימת ישראל. | כיוון שלפי רוב האחרונים מותר לדעת הרמ"א לסמוך על טעימת ישראל, מקובל לומר בדרך מליצה שאם יש מאכל שנתערב בו איסור יטעמנו גוי, ואם אומר שאין בו טעם הרי שלספרדים הסומכים על טעימת גוי כדעת השו"ע המאכל מותר. ממילא לאחר שספרדי יטעם אם המאכל הוא יהיה מותר גם לאשכנזי כיוון שסומכים על טעימת ישראל. | ||
[[קטגוריה:תערובות]] | |||
[[קטגוריה:חולין צז.]] | |||
[[קטגוריה:חולין צז:]] | |||
[[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק טו]] | |||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן צח]] | |||