42
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"
אין תקציר עריכה
| שורה 33: | שורה 33: | ||
== האם צריך שהגוי יהיה אומן - 'קפילא' או מסיח לפי תומו == | |||
'''הראשונים''' העלו שתי סברות שיש מדוע הגוי צריך להיות דווקא אומן - סברא אחת היא שאומן לא מרע אומנתו, כלומר שאין חשש שישקר כי חושש שיצא עליו שם של אדם שאינו מקצועי. סברא שניה היא שאומן בקי בטעמים, ועל כן הטעימה שלו תהיה מקצועית ואמיתית. מצד שני העלו סברא שהגוי צריך להיות מסיח לפי תומו, כלומר שלא ידע שסומכים עליו, כי כך אין חשש שמשקר. | '''הראשונים''' העלו שתי סברות שיש מדוע הגוי צריך להיות דווקא אומן - סברא אחת היא שאומן לא מרע אומנתו, כלומר שאין חשש שישקר כי חושש שיצא עליו שם של אדם שאינו מקצועי. סברא שניה היא שאומן בקי בטעמים, ועל כן הטעימה שלו תהיה מקצועית ואמיתית. מצד שני העלו סברא שהגוי צריך להיות מסיח לפי תומו, כלומר שלא ידע שסומכים עליו, כי כך אין חשש שמשקר. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
== טעימת ישראל == | |||
נחלקו '''האחרונים''' בדעת '''הרמ"א''' האם מועילה טעימת ישראל (כהן בתרומה שנתערבה, או ישראל בבשר/ חלב שהתערב): '''הש"ך''' ו'''הפמ"ג''' כתבו שניתן לסמוך לכתחילה. אולם '''הבכור שור''' כתב שלא סומכים כלל גם על טעימת ישראל. וב'''רע"א''' כתב שניתן לסמוך על טעימת ישראל בדיעבד. '''כף החיים''' פסק שבהפסד מרובה ניתן לסמוך על טעימת ישראל. | נחלקו '''האחרונים''' בדעת '''הרמ"א''' האם מועילה טעימת ישראל (כהן בתרומה שנתערבה, או ישראל בבשר/ חלב שהתערב): '''הש"ך''' ו'''הפמ"ג''' כתבו שניתן לסמוך לכתחילה. אולם '''הבכור שור''' כתב שלא סומכים כלל גם על טעימת ישראל. וב'''רע"א''' כתב שניתן לסמוך על טעימת ישראל בדיעבד. '''כף החיים''' פסק שבהפסד מרובה ניתן לסמוך על טעימת ישראל. | ||