42
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
רש"י כתב שצריך שהאומן יהיה מסיח לפי תומו, ולא ברור כ"כ מדבריו האם צריך שיהיה גם אומן בדווקא. וכן כתב הרא"ש. אולם תוס' כתבו שאומן הוא בדווקא כי אומן לא מרע אומנתו, ולדבריהם אין צורך שיהיה מסיח לפי תומו, אלא אדרבה, אם אינו מסיח לפי תומו יותר נאמן, וכ"כ הר"ן. הרשב"א בתורת הבית הוכיח שאין עניין באומן מצד הסברא שהוא בקי בטעמים, שהרי בתרומה שהתערבה בהיתר אין צריך שיהיה הכהן הטועם אומן. וכתב הרשב"א שדי באחד משני התנאים: או שיהיה מסיח לפי תומו או שיהיה אומן שלא מרע אומנתו, אך סיים שיש לחוש לדברי המצריכים גם אומן וגם מסיח לפי תומו. מדברי הרמב"ם נראה שלא הצריך לא שיהיה מסיח לפי תומו ולא שיהיה אומן. | רש"י כתב שצריך שהאומן יהיה מסיח לפי תומו, ולא ברור כ"כ מדבריו האם צריך שיהיה גם אומן בדווקא. וכן כתב הרא"ש. אולם תוס' כתבו שאומן הוא בדווקא כי אומן לא מרע אומנתו, ולדבריהם אין צורך שיהיה מסיח לפי תומו, אלא אדרבה, אם אינו מסיח לפי תומו יותר נאמן, וכ"כ הר"ן. הרשב"א בתורת הבית הוכיח שאין עניין באומן מצד הסברא שהוא בקי בטעמים, שהרי בתרומה שהתערבה בהיתר אין צריך שיהיה הכהן הטועם אומן. וכתב הרשב"א שדי באחד משני התנאים: או שיהיה מסיח לפי תומו או שיהיה אומן שלא מרע אומנתו, אך סיים שיש לחוש לדברי המצריכים גם אומן וגם מסיח לפי תומו. מדברי הרמב"ם נראה שלא הצריך לא שיהיה מסיח לפי תומו ולא שיהיה אומן. | ||
<BR/>הב"י מסיק להלכה שדי באחד התנאים – אומן או מסיח לפי תומו (שסומך על הרמב"ם יחד עם התוס' והרשב"א והר"ן, אך לא לגמרי ומצריך מסיח לפי תומו באינו אומן). | <BR/>הב"י מסיק להלכה שדי באחד התנאים – אומן או מסיח לפי תומו (שסומך על הרמב"ם יחד עם התוס' והרשב"א והר"ן, אך לא לגמרי ומצריך מסיח לפי תומו באינו אומן). | ||
<BR/>האחרונים הביאו את קושיית הרא"ה בבדק הבית: איך ייתכן שמסיח לפי תומו יהיה נאמן, והלא אין מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה, ותירצו כמה תירוצים: תרומת הדשן מתרץ שהרשב"א סובר שטע"כ דרבנן, וכן משמע לכאורה בשו"ת הרשב"א, אך בתורת הבית לא משמע כן. הט"ז מתרץ שכל מה שלא מועיל מסיח לפי תומו באיסורי דאורייתא הוא במקום שצריך עדות, אבל בענייני איסורים מספיקה הוכחה ולכן מועיל מסיח לפי תומו. אולם הט"ז מסיק שאין לסמוך על כך. הש"ך מתרץ שניתן לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שאפשר לבררו ע"י טעימת אומן. הגר"א מתרץ שאפשר לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שעתיד להתברר ע"י טעימת | <BR/>האחרונים הביאו את קושיית הרא"ה בבדק הבית: איך ייתכן שמסיח לפי תומו יהיה נאמן, והלא אין מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה, ותירצו כמה תירוצים: תרומת הדשן מתרץ שהרשב"א סובר שטע"כ דרבנן, וכן משמע לכאורה בשו"ת הרשב"א, אך בתורת הבית לא משמע כן. הט"ז מתרץ שכל מה שלא מועיל מסיח לפי תומו באיסורי דאורייתא הוא במקום שצריך עדות, אבל בענייני איסורים מספיקה הוכחה ולכן מועיל מסיח לפי תומו. אולם הט"ז מסיק שאין לסמוך על כך. הש"ך מתרץ שניתן לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שאפשר לבררו ע"י טעימת אומן. הגר"א מתרץ שאפשר לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שעתיד להתברר ע"י טעימת הישראל. עוד הביא הש"ך בשם י"א שאין נאמנות של מסיח לפי תומו רק כאשר איתחזק איסורא. | ||
השו"ע כתב שצריך מסיח לפי תומו, ולא הזכיר אומן, אך האחרונים הבינו שכוונתו למה שכתב בב"י, שאם יש אומן אין צריך מסיח לפי תומו. | <BR/>השו"ע כתב שצריך מסיח לפי תומו, ולא הזכיר אומן, אך האחרונים הבינו שכוונתו למה שכתב בב"י, שאם יש אומן אין צריך מסיח לפי תומו. | ||