הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"

אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
{{מקורות|חולין ח ג|עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}}
{{מקורות|חולין ח ג|עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}}


בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה.
כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים.
<BR/>בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור כמו עיקר האיסור באיסור תורה או מדברי חכמים.


==מהיכן נלמד האיסור==
==מהיכן נלמד האיסור==
 
בתלמוד הבבלי (פסחים מד ב) נחלקו מהיכן נלמד איסור טעם כעיקר
===שיטת חכמים===
===שיטת חכמים===
מהפסוק "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) נלמד שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר.
<BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים.
====נזיר====


===שיטת רבי עקיבא===
===שיטת רבי עקיבא===
 
====בשר בחלב====
====גיעולי גויים====
==טעם בלי ממשות האיסור==
==טעם בלי ממשות האיסור==
ישנן מספר אפשרויות למקרים בהם מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור.
ישנן מספר אפשרויות למקרים בהם מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור.
284

עריכות