553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מצווה בו יותר מבשלוחו"
←היקף הכלל
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
לכלל זה נאמרו מספר טעמים: | לכלל זה נאמרו מספר טעמים: | ||
*כשהאדם עוסק במצווה בעצמו שכרו רב יותר('''רש"י קידושין''' מא א ד"ה מצווה) . | *כשהאדם עוסק במצווה בעצמו שכרו רב יותר ('''רש"י קידושין''' מא א ד"ה מצווה) . | ||
- לפום צערא אגרא . | - לפום צערא אגרא . | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
*כשהאדם עוסק במצווה בעצמו זה מכבד את המצווה ('''אגרת התשובה''' קסד) ויש שהוסיפו ששליחת שליח לקים המצווה נחשב כזילזול בכבוד המצווה ('''שו"ת רב פעלים'''' יורה דעה לה). | *כשהאדם עוסק במצווה בעצמו זה מכבד את המצווה ('''אגרת התשובה''' קסד) ויש שהוסיפו ששליחת שליח לקים המצווה נחשב כזילזול בכבוד המצווה ('''שו"ת רב פעלים'''' יורה דעה לה). | ||
==היקף הכלל== | ==היקף הכלל== | ||
לענין היקף הכלל ועל איזו מצוות הוא חל ישנם מספר דעות | לענין היקף הכלל ועל איזו מצוות הוא חל ישנם מספר דעות: | ||
דעת רוב המפרשים היא שכל מצווה שמוטלת עליו מצוה שיעשה בגופו ולא ע"י שליח{{הערה|'''תוס' ר"י הזקן קידושין''' מא א. '''שלטי גיבורים'''. '''ריא"ז''' הו"ד בשטלמ"ג. ה'''מקנה''' '''קידושין''' מא א ד"ה מצווה. '''אגודה שבת''' מא. '''מכתם לדוד''' יורה דעה לב. '''שערי תשובה''' אורח חיים רנ ס"ק ב.}}. דעה זו נפסקה להלכה על ידי המגן אברהם (אורח חיים רנ ס"ק ב) שהובא על ידי המשנה ברורה, והפתחי תשובה (אה"ע לה ס"ק ב). לדעה זאת שורשים אצל האו"ז והמקנה. ה'''פרי מגדים''' אף הוסיף שכלל זה חל גם במצוות דרבנן (אורח חיים רנ). | *דעת רוב המפרשים היא שכל מצווה שמוטלת עליו מצוה שיעשה בגופו ולא ע"י שליח{{הערה|'''תוס' ר"י הזקן קידושין''' מא א. '''שלטי גיבורים'''. '''ריא"ז''' הו"ד בשטלמ"ג. ה'''מקנה''' '''קידושין''' מא א ד"ה מצווה. '''אגודה שבת''' מא. '''מכתם לדוד''' יורה דעה לב. '''שערי תשובה''' אורח חיים רנ ס"ק ב.}}. דעה זו נפסקה להלכה על ידי המגן אברהם (אורח חיים רנ ס"ק ב) שהובא על ידי המשנה ברורה, והפתחי תשובה (אה"ע לה ס"ק ב). לדעה זאת שורשים אצל האו"ז והמקנה. ה'''פרי מגדים''' אף הוסיף שכלל זה חל גם במצוות דרבנן (אורח חיים רנ). | ||
אולם יש שחולקים ואומרים שמצווה זו חלה רק בקידושין והכנות לשבת - המקרים עליהם דנה הגמרא ('''יד דוד''' הלכות שבת ד ו). כדעה זו פסקו ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע'''. | *אולם יש שחולקים ואומרים שמצווה זו חלה רק בקידושין והכנות לשבת - המקרים עליהם דנה הגמרא ('''יד דוד''' הלכות שבת ד ו). כדעה זו פסקו ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע'''. | ||
ביסוד המחלוקת נראה שהדעות קשורות באופי בטעם של הכלל. לדעת הסוברים שהטעם הוא בהתעסקות במצווה הרי שלכאורה אין מקום לחלק בין המצוות השונות, שיסוד הדין הוא בהליך קיומה ולא קשור לאופייה היחודי. | ביסוד המחלוקת נראה שהדעות קשורות באופי בטעם של הכלל. לדעת הסוברים שהטעם הוא בהתעסקות במצווה הרי שלכאורה אין מקום לחלק בין המצוות השונות, שיסוד הדין הוא בהליך קיומה ולא קשור לאופייה היחודי. לעומת זאת לסוברים שהטעם הוא קשור למצווה עצמה הרי שיש מקום לחלק בין המצוות השונות, ולדון במצוות מסוימות בהן יחול הכלל הזה. | ||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||