הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מצווה בו יותר מבשלוחו"

שורה 30: שורה 30:
ה'''ר"ן''' סובר (מדפי הריף טז ב) אף הוא כמו הרא"ש כפי שמוכח מסוגיתינו, בה כותב הר"ן שאף שהאישה אינה מצווה במצוות פרייה ורבייה מכל מקום בקידושין אלה האישה לא עושה מצווה אלא רק מסייעת לבעל לעשות את מצוות פרייה ורבייה, ויוצא שאף הר"ן סובר שאין בקידושין מצווה ממש אלא הרי הם כהכשר מצווה.  
ה'''ר"ן''' סובר (מדפי הריף טז ב) אף הוא כמו הרא"ש כפי שמוכח מסוגיתינו, בה כותב הר"ן שאף שהאישה אינה מצווה במצוות פרייה ורבייה מכל מקום בקידושין אלה האישה לא עושה מצווה אלא רק מסייעת לבעל לעשות את מצוות פרייה ורבייה, ויוצא שאף הר"ן סובר שאין בקידושין מצווה ממש אלא הרי הם כהכשר מצווה.  


והרי קשה שה'''ר"ן''' כותב (כתובות א יב) שברכת האירוסין היא ברכת מצווה ולא ברכת שבת כפי שתב ה'''רא"ש'''. ויש ליישב שבכתובות אומר שבהברכה היא ברכת מצווה מצד האיש שהוא מצווה בפרו ורבו, וכן גם בקידושין, ואילו כאן ה'''ר"ן''' מדבר על האישה שהיא אינה מחויבת בקידושין אלא רק מסייעת לבעל. ונראה שה'''ר"ן''' מחדש שאף על סיוע למצווה חל הכלל של מצווה בו יותר מבשלוחו.
והרי קשה שה'''ר"ן''' כותב (כתובות א יב) שברכת האירוסין היא ברכת מצווה ולא ברכת שבת כפי שתב ה'''רא"ש'''. ויש ליישב שבכתובות אומר שבהברכה היא ברכת מצווה מצד האיש שהוא מצווה בפרו ורבו, וכן גם בקידושין, ואילו כאן ה'''ר"ן''' מדבר על האישה שהיא אינה מחויבת בקידושין אלא רק מסייעת לבעל. ונראה שה'''ר"ן''' מחדש שאף על סיוע למצווה חל הכלל של מצווה בו יותר מבשלוחו. והמ'''נחת אשר''' מתרץ (מד ס"ק ב) באופן אחר, שאומנם ה'''ר"ן''' סובר שקידושין הם מצווה, אך מצווה קיומית ולא חיובית, ומסתבר שהכלל נאמר רק לגבי מצוות חיוביות.


'''סיכום'''
'''סיכום'''
553

עריכות