הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מלאכת דש"

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת: הזורע והחורש והקוצר והמעמר והדש והזורה הבורר הטוחן...  

הגדרת מלאכת דש היא פירוק התבואה מהשיבולים. מקור המלאכה במשכן, שם חבטו על שיבולים כדי לפרק מהם את גרעיני החיטים, לצורך הסממנים , הדרך לעשיית המלאכה הייתה הטחת אלומות התבואה בקרקע, או על ידי העברת בעלי חיים שדרכו על התבואה.  

א. דש היא מלאכה הנעשית בחוץ, בשדה, ואילו בורר היא מלאכה הנעשית בבית ("אגלי טל" דש א, סק"ג)

ב. במלאכת דש האוכל כנוס בתוך הפסולת, ובמלאכת הברירה האוכל והפסולת מעורבבים יחד ("אגלי טל", שם.)

ג. דישה נ עשית במין פירות

גם במלאכה זו אנו נפגשים עם הפרדת פסולת ואוכל ונשאלת השאלה מאי שנא מלאכה זו ממלאכת בורר.

משני לשונות אלו לומדים אנו שהמאפיין של מלאכת דש היא הפרדה של דבר שמחובר למשהו ולא כמו במלאכת בורר שצריך שהפריטים יהיו אחד ליד השני אך לא מחוברים.

אך ישנם עוד שני מקומות שאנו נפגשים בגדר נוסף ברש"י-

רואים אנו שרשי מצריך תנאי נוסף בגדר מלאכת דש, צריך שהדבר שאני דש יהיה מכוסה בפסולת, א"כ לא די בניתוק מחיבור אלא צריך שזה יהיה גם טמון, להוציא אוכל שטמון בתוך פסולת, ואיך הדברים מתיישבים?

נ"ל להסביר כך- מתוך עיון במחשבה להבין מה ההבדל בין האב למלאכה עלה לי שלרש"י בשביל להגדיר אב דש צריך שני תנאים גם לנתק מחובר וגם שהדבר יהיה מכונס, והתולדה היא קיום של תנאי אחד, כלומר אם יש לי תנאי אחד או ניתוק ממחובר(כהסרת תמר ממכבדה), או הסרה מטמון שאינו מחובר(כהסרת מוץ מחיטה- כותש).   

ועתה יקשה לנו מהגמ' בביצה למה שם מצינו שדביתהו של רב קילפה לו כוסות כוסות של חיטים והרי לפי הבנתינו בשיטת רש"י קילוף חיטה משבולת היא בגדר תולדה וחייב חטאת על קילופה.  

הקושיה לא תתקיים בשיטת תוס' כפי שנראה לקמן גדר דש דורש שני תנאים מחובר וטמון אם חסר אחד התנאים אין זה דישה כלל, ופה חסר גדר המחובר, הקושיה תהיה מה ההבדל בין הקילוף המותר של אשת רב לבין כותש שאסור, אבל זו שאלה שצריכה להשאל לכל.  

גדר האב של מלאכת דש היא הוצאת דבר מדבר הטמון בו והמחובר בו , ובביצה(ד"ה ואם קילף) הם הסבירו את מעשה אשתו של רב שקילפה את החיטה בעודה תלושה שאז אין איסור כלל תוס' מסבירים שבמלאכת דש צריך שני תנאים גם מחובר וגם טמון(להוציא חיטה משיבולת גם מחוברת וגם טמונה), ואם יש תנאי אחד: טמון בלי מחובר(כקליפה של חיטה תלושה) או מחובר ולא טמון(תמר ממכבדה)- אין זה שם מלאכה כלל.  

וצ"ע בתוס' איך הם מבינים כותש אומנם זה טמון אבל זה תלוש? ונתייחס לזה בהמשך.

בשיטתו נראה לי לדייק ששני גדרים יש למלאכת דש א- שיהיה מחובר לאפוקי מעורב. ב- שזה יהיה מלאכה תהליכית היינו שלמלאכת דש יש עניין שזה בתהליך האפיה כלומר אם אני דש לאכול אין בעיה.

סיכום השיטות:  

מפרק-