101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 80: | שורה 80: | ||
הפרי חדש (או"ח פח ד"ה ואיכא) הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שהחמירו בטבילה בחמים; ותירץ שת"ק בתוספתא שם חולק על ר' יהודה (אע"פ שאין זה מוכח מלשונו), והם סוברים כמותו, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה, או שסובר שגם ת"ק מתיר בשאובים ור' יהודה מתיר אפילו בכלי, כאפשרות השנייה שהוצעה בתלמוד. | הפרי חדש (או"ח פח ד"ה ואיכא) הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שהחמירו בטבילה בחמים; ותירץ שת"ק בתוספתא שם חולק על ר' יהודה (אע"פ שאין זה מוכח מלשונו), והם סוברים כמותו, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה, או שסובר שגם ת"ק מתיר בשאובים ור' יהודה מתיר אפילו בכלי, כאפשרות השנייה שהוצעה בתלמוד. | ||
הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם, ברכות ו ה) כתב שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וכך פסקו הבית יוסף (או"ח פח ד"ה והוי), הפרי חדש (שם ד"ה ולעניין), מגן אברהם (שם א), באר היטב, (שם א), שערי תשובה (שם א), פרי מגדים (שם משב"ז א), ומשנה ברורה (שם ד). | הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם, ברכות ו ה) כתב שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וכך פסקו הבית יוסף (או"ח פח ד"ה והוי), הפרי חדש (שם ד"ה ולעניין), מגן אברהם (שם א), באר היטב, (שם א), שערי תשובה (שם א), פרי מגדים (שם משב"ז א), ומשנה ברורה (שם ד). | ||
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי הראב"ד (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, | לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי הראב"ד (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, ועל פי דבריו פסקו להחמיר המגן אברהם (או"ח, תרו ט), ר' עקיבא איגר (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), משנה ברורה (שם ד), ושו"ת מנחת יצחק (ג סד). | ||
מאידך, הנחל אשכול (הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, | מאידך, הנחל אשכול (הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן צידד להקל בשו"ת דברי יששכר (או"ח ה), מאחר והוא ספק דרבנן. | ||
חציצה בטבילת עזרא | חציצה בטבילת עזרא | ||
האשכול (הצב"א, הל' תפילה וק"ש א; במהד' אלבק דברים אינם אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, והביאור הלכה (פח ד"ה וכן) הביא את דבריו להלכה. | האשכול (הצב"א, הל' תפילה וק"ש א; במהד' אלבק דברים אינם אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, והביאור הלכה (פח ד"ה וכן) הביא את דבריו להלכה. | ||
כך גם מסקנת שו"ת מאמר מרדכי (א ו-ב), והובאו דבריו בשערי תשובה (שם), ובשו"ת מנחת יצחק (ו פח) שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. אך בשו"ת משנה הלכות (י קמד) מעלה הבנה בדברי הרשב"א (יבמות מז: ד"ה גירסת) והריטב"א (שם ד"ה גרסינן) שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. | כך גם מסקנת שו"ת מאמר מרדכי (א ו-ב), והובאו דבריו בשערי תשובה (שם). כך כתב גם בקובץ על יד (הל' ק"ש ד ח) בשם מהר"ם המבורג, בשו"ת גינת ורדים (יו"ד ו יא), בהגהות חכמת שלמה (או"ח פח א), בלקט הקמח החדש (פח ו), ובשו"ת מנחת יצחק (ו פח), שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר כוכבי יצחק דייק מדברי הב"י והב"ח (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו) שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה. | ||
אך בשו"ת משנה הלכות (י קמד) מעלה הבנה אפשרית בדברי הרשב"א (יבמות מז: ד"ה גירסת) והריטב"א (שם ד"ה גרסינן) שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי בחידושיו לנידה (סז.) הרשב"א דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת מצפה אריה (תנינא, יו"ד נח) מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת (קכ:), אך הכוכבי יצחק (שם) דחה ראייתו. | |||