101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בתלמוד (ברכות שם; חולין קלו:) מעיד רב נחמן בר יצחק שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא. | בתלמוד (ברכות שם; חולין קלו:) מעיד רב נחמן בר יצחק שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא. | ||
אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה | |||
בברייתא המובאת בתלמוד (בבלי ברכות שם) מובאת אפשרות לבעל קרי לשפוך על גופו תשעה קבין מים, ולהיטהר בכך לא טבילה (לעניין תורה ותפילה בלבד). לכל הדעות קולא זו מיועדת לבריא שראה קרי לאונסו, אלא שנחלקו אמוראים האם זהו חיוב מתקנת עזרא (דעת אביי) או חיוב מאוחר יותר, אך תקנת עזרא לא כללה כלל את הרואה לאונסו (דעת רבא). מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל'(דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל'חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום. במסקנת הסוגיה פוסק רבא שבריא בין מרגיל ובין לאונסו חייב בטבילה, וחולה -המרגיל חייב בתשעה קבין, והרואה לאונסו פטור מכלום. (כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי הרמב"ם [הל' תפילה ד ו], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי). | בברייתא המובאת בתלמוד (בבלי ברכות שם) מובאת אפשרות לבעל קרי לשפוך על גופו תשעה קבין מים, ולהיטהר בכך לא טבילה (לעניין תורה ותפילה בלבד). לכל הדעות קולא זו מיועדת לבריא שראה קרי לאונסו, אלא שנחלקו אמוראים האם זהו חיוב מתקנת עזרא (דעת אביי) או חיוב מאוחר יותר, אך תקנת עזרא לא כללה כלל את הרואה לאונסו (דעת רבא). מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל'(דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל'חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום. במסקנת הסוגיה פוסק רבא שבריא בין מרגיל ובין לאונסו חייב בטבילה, וחולה -המרגיל חייב בתשעה קבין, והרואה לאונסו פטור מכלום. (כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי הרמב"ם [הל' תפילה ד ו], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי). | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
היחס לתקנה בדברי הראשונים | היחס לתקנה בדברי הראשונים | ||
כל | כל הראשונים פסקו להלכה כדעת רבי יהודה בן בתירא וזעירי, אך נחלקו אם ההיתר מצומצם רק לדברי תורה או שזהו היתר גורף. | ||
שיטת הסוברים כי התקנה בתקפה לגבי תפילה | שיטת הסוברים כי התקנה בתקפה לגבי תפילה | ||
הרי"ף על אתר הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי רב האי גאון שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין [ | הרי"ף על אתר הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי רב האי גאון שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [=מקווה] אין מתפללין עד שירחצו". רבינו יונה על אתר מעיר שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריו שלא גרס בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך הבין בדעת רב האי גם בעל העיטור (סוף הלכות מילה). מאידך, הראב"ד והאשכול (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון) פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן הרא"ש (ברכות פ"ג סי' כ"א) הביא את דברי הרי"ף כצורתם.הראב"ד אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין. | ||
שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין. | שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין. | ||
רבינו חננאל סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך כתבו בשמו רבינו תם בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, תוספות (חולין קכב: דה לגבל); ספר המנהיג (הל' צום כיפור סוף סי' עחעב\שסד-ה); פסקי רי"ד בשמו ובשם רבינו ברוך. האור זרוע (א קיז) מביא ציטוט מפירוש ר"ח ובו מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. | רבינו חננאל סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך כתבו בשמו רבינו תם בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, תוספות (חולין קכב: דה לגבל); ספר המנהיג (הל' צום כיפור סוף סי' עחעב\שסד-ה); פסקי רי"ד בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת ר"ח להצריך לדווקא טבילה ולא נתינה, אך האור זרוע (א קיז) מביא ציטוט מפירוש ר"ח ובו מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת דברי יציב מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין. | ||
ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: הרוקח (שכא); ארחות חיים (הלכות תפילה ל"ב) בשם הר"ש שצריך תשעה קבין לתפילה. | ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: הרוקח (שכא); ארחות חיים (הלכות תפילה ל"ב) בשם הר"ש שצריך תשעה קבין לתפילה. | ||
מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: ה'''אגור''' (קלב) והעיטור (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר המאורות (פסחים ז.) בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת ר' שמואל אבן גמוע בשם הרי"ף (מובא באגור שם) שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת הרוקח (שם). | |||
שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי | שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי | ||
בה"ג (סי א פרק ג) כתב שהמנהג להקל בתפילה. וכן דעת הגאונים רב צמח ורב עמרם (הובאה דעתם באגור קל"ב) פוטרים לגמרי | בה"ג (סי א פרק ג) כתב שהמנהג להקל בתפילה. וכן דעת הגאונים רב צמח ורב עמרם (הובאה דעתם באגור קל"ב) פוטרים לגמרי | ||
ראשונים נוספים (הרשב"א הריטב"א המאירי)לא הזכירו את החילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטים כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי (יומא ח א).כך פסק להלכה גם מהר"ם מרוטנברג (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן ההשלמה (ד"ה אר"נ) והרשבץ (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). או"ז בשם ר יצחק בר שמואל | ראשונים נוספים (הרשב"א הריטב"א המאירי)לא הזכירו את החילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטים כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי (יומא ח א).כך פסק להלכה גם מהר"ם מרוטנברג (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן ההשלמה (ד"ה אר"נ) והרשבץ (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם או"ז בשם ר יצחק בר שמואל, פסקי רי"ד. הרא"ה, בעל ספר החינוך (ק"פ) אפוטר לגמרי אך משבח. | ||
שיטת הרמב"ם | שיטת הרמב"ם | ||
פסיקת ההלכה בשולחן ערוך והאחרונים | פסיקת ההלכה בשולחן ערוך והאחרונים | ||