101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
"טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפ
("טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפ) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
יסוד חיוב טבילת בעל קרי | יסוד חיוב טבילת בעל קרי | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
טעם תקנת עזרא | טעם תקנת עזרא | ||
בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]). | בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]). | ||
ב'''ירושלמי'''[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה). | ב'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה). | ||
ה'''אור שמח''' (הל' איסורי ביאה ד ח) פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא (ט-י) ומלאכי (ב). (</ref> | ה'''אור שמח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14552&st=&pgnum=155 (הל' איסורי ביאה ד ח)] פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא (ט-י) ומלאכי (ב). (</ref> | ||
| שורה 49: | שורה 48: | ||
'''רב האי''' אף מבאר בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=64 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד)] כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' (סד) שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=178 (א, דין בעל קרי)] מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה. | '''רב האי''' אף מבאר בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=64 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד)] כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' (סד) שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=178 (א, דין בעל קרי)] מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה. | ||
'''רבינו חננאל''' (כב. ד"ה תניא; כב: ד"ה היה עומד) סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך גם כתבו בשמו '''רבינו תם''' בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (חולין קכב: דה לגבל)]; ספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)]; ו'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא) בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת רבינו חננאל שצריך לדווקא טבילה ולא נתינת תשעה קבין, אך בדברי רבינו חננאל עצמו (שם) מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת '''דברי יציב'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=118 (או"ח נה)] מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין. | '''רבינו חננאל''' (כב. ד"ה תניא; כב: ד"ה היה עומד) סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך גם כתבו בשמו '''רבינו תם''' בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (חולין קכב: דה לגבל)]; שו"ת מהר"ם מרוטנברג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43090&st=&pgnum=70 (רכא)]ספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)]; ו'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא) בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת רבינו חננאל שצריך לדווקא טבילה ולא נתינת תשעה קבין, אך בדברי רבינו חננאל עצמו (שם) מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת '''דברי יציב'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=118 (או"ח נה)] מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין. | ||
ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=37 (הל' תפילה, לב)] בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר. | ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=37 (הל' תפילה, לב)] בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר. | ||