101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
שיטת ר' יהודה בן בבא | שיטת ר' יהודה בן בבא | ||
יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו: א. שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (). ב. סבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. ג. שסבר שלא פשטה התקנה בכל ישראל ולכן אין לה תוקף. כאפשרות האחרונה נקטו גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 (הל' ק"ש ד ח)], '''תלמידי רבינו יונה''' (יג: מדפי הרי"ף ד"ה כרבי), וראשונים נוספים. | יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו: א. שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' [(כב. ד"ה תניא)]. ב. סבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. ג. שסבר שלא פשטה התקנה בכל ישראל ולכן אין לה תוקף. כאפשרות האחרונה נקטו גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 (הל' ק"ש ד ח)], '''תלמידי רבינו יונה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 (יג: מדפי הרי"ף ד"ה כרבי)], וראשונים נוספים. | ||
רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}}{{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|;חולין קלו ב}}(ברכות שם; חולין קלו:) מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא. | רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}}{{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|;חולין קלו ב}}(ברכות שם; חולין קלו:) מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא. | ||
אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה | אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה | ||
בברייתא המובאת בסוגיה (כב.) מובאת אפשרות לבעל קרי לשפוך על גופו תשעה קבין מים, ולהיטהר בכך לא טבילה (לעניין תורה ותפילה בלבד). לכל הדעות קולא זו מיועדת לבריא שראה קרי לאונסו, אלא שנחלקו אמוראים האם זהו חיוב מתקנת עזרא (דעת אביי) או חיוב מאוחר יותר, אך תקנת עזרא לא כללה כלל את הרואה לאונסו (דעת רבא). מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל'(דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל'חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום. במסקנת הסוגיה פוסק רבא שבריא בין מרגיל ובין לאונסו חייב בטבילה, וחולה - המרגיל חייב בתשעה קבין, והרואה לאונסו פטור מכלום. כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%95 (הל' תפילה ד ו)], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי, וכך גורסים '''בה"ג''' ( | בברייתא המובאת בסוגיה (כב.) מובאת אפשרות לבעל קרי לשפוך על גופו תשעה קבין מים, ולהיטהר בכך לא טבילה (לעניין תורה ותפילה בלבד). לכל הדעות קולא זו מיועדת לבריא שראה קרי לאונסו, אלא שנחלקו אמוראים האם זהו חיוב מתקנת עזרא (דעת אביי) או חיוב מאוחר יותר, אך תקנת עזרא לא כללה כלל את הרואה לאונסו (דעת רבא). מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל'(דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל'חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום. במסקנת הסוגיה פוסק רבא שבריא בין מרגיל ובין לאונסו חייב בטבילה, וחולה - המרגיל חייב בתשעה קבין, והרואה לאונסו פטור מכלום. כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%95 (הל' תפילה ד ו)], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי, וכך גורסים '''בה"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19321&st=&pgnum=11 (הל' ברכות ג)], ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב: ד"ה אמר)], ו'''ראבי"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=56 (א סח)]. | ||
בברייתא נאמר שהקולא של תשעה קבין מועילה רק כדי ללמוד לעצמו, אך כדי ללמד אחרים או להוציאם ידי חובתם - תמיד צריך טבילה, ונחלקו אמוראים האם כן הוא גם בחולה לאונסו, או שלדידו די בתשעה קבין אפילו בכגון זה. | בברייתא נאמר שהקולא של תשעה קבין מועילה רק כדי ללמוד לעצמו, אך כדי ללמד אחרים או להוציאם ידי חובתם - תמיד צריך טבילה, ונחלקו אמוראים האם כן הוא גם בחולה לאונסו, או שלדידו די בתשעה קבין אפילו בכגון זה. | ||
בסוגיה (שם) מסופר כי נחום איש גמזו ותלמידו ר' עקיבא נמנעו מלפרסם הלכה זו של טהרה בתשעה קבין, "כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים"; מאידך ישנה שם דעה שהתנא בן-עזאי דווקא פירסם קולא זו, כדי למנוע ביטול תורה וביטול פריה ורביה. | בסוגיה (שם) מסופר כי נחום איש גמזו ותלמידו ר' עקיבא נמנעו מלפרסם הלכה זו של טהרה בתשעה קבין, "כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים"; מאידך ישנה שם דעה שהתנא בן-עזאי דווקא פירסם קולא זו, כדי למנוע ביטול תורה וביטול פריה ורביה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
פסיקת ההלכה בתלמוד | פסיקת ההלכה בתלמוד | ||
רב נחמן בר יצחק מעיד כי מנהג העולם הוא כדעת ר' יהודה בן בתירא הסובר, כאמור, שבעל קרי מותר בדברי תורה. בדומה לכך מעיד האמורא זעירי ש"בטלוה לטבילותא" - ביטלו את תקנת טבילת עזרא. אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 ( | רב נחמן בר יצחק מעיד כי מנהג העולם הוא כדעת ר' יהודה בן בתירא הסובר, כאמור, שבעל קרי מותר בדברי תורה. בדומה לכך מעיד האמורא זעירי ש"בטלוה לטבילותא" - ביטלו את תקנת טבילת עזרא. אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתב שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין. | ||
שיטת הרמב"ם - שתי תקנות | שיטת הרמב"ם - שתי תקנות | ||
ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%93 (הל' תפילה, ד ד)] מציג את השתלשלות התקנה בדרך ייחודית: "עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד בדברי תורה עד שיטבול, ובית דין שעמדו אחר כן התקינו אף לתפלה - שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול". זאת, בשונה מההבנה הרווחת בראשונים שתקנת עזרא היתה בין לתורה ובין לתפילה (ראה למשל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%98 '''פסקי הרא"ש''', בבא קמא ז יט]). ה'''כסף משנה''' (שם) תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' (או"ח פח א) תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' (פח ב) כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. '''זיו משנה''' ו'''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם) מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא (ראה לעיל) - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת לתפילה. | ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%93 (הל' תפילה, ד ד)] מציג את השתלשלות התקנה בדרך ייחודית: "עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד בדברי תורה עד שיטבול, ובית דין שעמדו אחר כן התקינו אף לתפלה - שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול". זאת, בשונה מההבנה הרווחת בראשונים שתקנת עזרא היתה בין לתורה ובין לתפילה (ראה למשל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%98 '''פסקי הרא"ש''', בבא קמא ז יט]). ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7563&st=&pgnum=62 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19404&st=&pgnum=93 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא (ראה לעיל) - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת לתפילה. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
שיטת הסוברים כי התקנה בתקפה לגבי תפילה | שיטת הסוברים כי התקנה בתקפה לגבי תפילה | ||
ה'''רי"ף''' (יג: מדפיו) הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי '''רב האי גאון''' שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [=מקווה] אין מתפללין עד שירחצו". '''תלמידי רבינו יונה''' על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' (סוף הלכות מילה). מאידך, ה'''ראב"ד''' (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד), '''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחווה ג ג), ו'''האשכול''' (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון) פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן בפסקי ה'''רא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%90 (ג כא)] הביא את דברי הרי"ף כצורתם. ה'''ראב"ד''' (שם) אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין. | ה'''רי"ף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A1 (יג: מדפיו)] הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי '''רב האי גאון''' שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [=מקווה] אין מתפללין עד שירחצו". [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 '''תלמידי רבינו יונה'''] על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 (סוף הלכות מילה)]. מאידך, ה'''ראב"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%91_%D7%A2%22%D7%90#%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%22%D7%93 (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד)], '''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחווה ג ג), ו'''האשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=105 (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון)] פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן בפסקי ה'''רא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%90 (ג כא)] הביא את דברי הרי"ף כצורתם. ה'''ראב"ד''' (שם) אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין. | ||
שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין. | שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין. | ||
'''רב האי''' אף מבאר בתשובה (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד) כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' (א, דין בעל קרי) מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה. | '''רב האי''' אף מבאר בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=64 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד)] כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' (סד) שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=178 (א, דין בעל קרי)] מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה. | ||
'''רבינו חננאל''' (ד"ה תניא | '''רבינו חננאל''' (כב. ד"ה תניא; כב: ד"ה היה עומד) סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך גם כתבו בשמו '''רבינו תם''' בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (חולין קכב: דה לגבל)]; ספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)]; ו'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא) בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת רבינו חננאל שצריך לדווקא טבילה ולא נתינת תשעה קבין, אך בדברי רבינו חננאל עצמו (שם) מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת '''דברי יציב'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=118 (או"ח נה)] מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין. | ||
ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' (הל' תפילה, לב) בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר. | ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=37 (הל' תפילה, לב)] בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר. | ||
מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: '''האגור''' (קלב) ו'''העיטור''' (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר '''המאורות''' (פסחים ז.) בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת '''ר' שמואל אבן גמוע''' בשם ה'''רי"ף''' (מובא באגור שם) שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שם)]. | מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: '''האגור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (קלב)] ו'''העיטור''' (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר '''המאורות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16126&st=&pgnum=11 (פסחים ז. ד"ה הבודק)] בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת '''ר' שמואל אבן גמוע''' בשם ה'''רי"ף''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (מובא באגור שם)] שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שם)]. | ||
שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי | שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי | ||
'''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' (הובאה דעתם באגור | '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (הובאה דעתם באגור שם)] ו'''רב נטרונאי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=65 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז)]. | ||
ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)]. כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' (ד"ה אר"נ) וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' (שם ובהל' ק"ש ד ח, וראה קטע הבא), '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא) בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=55 (א קיז)] בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש), ה'''מרדכי''' (ברכות עג), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין) ה'''רא"ה''' (ד"ה ועיקרא), ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (כב. ד"ה טבילה)], בעל '''ספר החינוך''' (קפ), וה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (אורח חיים פח)]. | ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)]. כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' (ד"ה אר"נ) וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' (שם ובהל' ק"ש ד ח, וראה קטע הבא), '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא) בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=55 (א קיז)] בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש), ה'''מרדכי''' (ברכות עג), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין) ה'''רא"ה''' (ד"ה ועיקרא), ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (כב. ד"ה טבילה)], בעל '''ספר החינוך''' (קפ), וה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (אורח חיים פח)]. | ||