101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל. | "טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל. | ||
מקור הדין במשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%92 (ברכות ג, ג-ו)]. בתלמוד נאמר כי התקנה התבטלה, ולפיכך אינה נוהגת כיום מעיקר הדין. | מקור הדין במשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%92 (ברכות ג, ג - ו)]. בתלמוד נאמר כי התקנה התבטלה, ולפיכך אינה נוהגת כיום מעיקר הדין. | ||
יסוד חיוב טבילת בעל קרי | יסוד חיוב טבילת בעל קרי | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
טעם תקנת עזרא | טעם תקנת עזרא | ||
בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" | בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' (השואל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 בשו"ת ראבי"ה קנא]). | ||
ב'''ירושלמי'''[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה). | ב'''ירושלמי'''[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה). | ||
ה'''אור שמח''' (הל' איסורי ביאה ד ח) פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא (ט-י) ומלאכי (ב). (</ref> | ה'''אור שמח''' (הל' איסורי ביאה ד ח) פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא (ט-י) ומלאכי (ב). (</ref> | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
כך סובר גם ה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (או"ח פח)], שכתב שכיון שתלוי הדבר במנהג, הולכים בכל מקום אחר המנהג הנוהג בו. מאופן התנסחותו ניכר שכוונתו להכרעה אובייקטיבית ע"פ המנהג, ולא להליכה אחריו מחמת הספק (כבנושאים הלכתיים אחרים). | כך סובר גם ה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (או"ח פח)], שכתב שכיון שתלוי הדבר במנהג, הולכים בכל מקום אחר המנהג הנוהג בו. מאופן התנסחותו ניכר שכוונתו להכרעה אובייקטיבית ע"פ המנהג, ולא להליכה אחריו מחמת הספק (כבנושאים הלכתיים אחרים). | ||
גם ב'''יד המלך''' על הרמב"ם (לנדא, הל' תפילה וברכת כהנים ד ו) כתב שאף לאחר ביטול התקנה, במקומות בהם המשיכו לנהוג בה הרי היא כחובה. | גם ב'''יד המלך''' על הרמב"ם (לנדא, הל' תפילה וברכת כהנים ד ו) כתב שאף לאחר ביטול התקנה, במקומות בהם המשיכו לנהוג בה הרי היא כחובה. | ||
נפק"מ נוספת מיסוד זה כתבו בשו"ת '''מהר"י ברונא''' (מט)<ref>בהר צבי שם נפלה טעות וההפניה לסימן יט במקום לסימן מט.</ref> ובחידושי '''הר צבי''' (יומא פח | נפק"מ נוספת מיסוד זה כתבו בשו"ת '''מהר"י ברונא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1841&st=&pgnum=38 (מט)]<ref>בהר צבי שם נפלה טעות וההפניה לסימן יט במקום לסימן מט.</ref> ובחידושי '''הר צבי''' (יומא פח א), שלדעה שהטבילה בערב יום הכיפורים היא משום קרי (ולא משום תשובה) הרי זו חובה גמורה מעיקר תקנת עזרא, שכן עצם ביטול התקנה נבע מהמנהג, אבל ליום הכיפורים המשיכו לנהוג בטבילה זו ולגביו לא התבטלה התקנה. על פי זה הסביר מהר"י ברונא את פסקו של מהר"י וייל לטבול לקרי ביום הכיפורים, שכיון שטהרה מקרי בתפילות יום הכיפורים היא חובה מעיקר תקנת עזרא, הרי היא דוחה את איסור הרחיצה. ובהר צבי ביאר על פי זה את דעת הגאונים והראשונים הסוברים כי מברכים על טבילה בערב יום הכיפורים, שכן היא חובה גמורה. | ||
אך מכיוון שישנה דעה שהטבילה בערב יוה"כ היא לתשובה ולא מטעם קרי, וא"כ אינה חובה, כתבו שניהם שלמעשה אין מברכים עליה, ובהר צבי כתב שמשום החשש לדעה זו גם אין טובלים ביום הכיפורים עצמו משום איסור רחיצה, וכפסק ה'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|אורח_חיים_תריג_יא|או"ח תריג יא}}. | אך מכיוון שישנה דעה שהטבילה בערב יוה"כ היא לתשובה ולא מטעם קרי, וא"כ אינה חובה, כתבו שניהם שלמעשה אין מברכים עליה, ובהר צבי כתב שמשום החשש לדעה זו גם אין טובלים ביום הכיפורים עצמו משום איסור רחיצה, וכפסק ה'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|אורח_חיים_תריג_יא|או"ח תריג יא}}. | ||
ב'''מנחת חינוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=326 (קפ)] כתב שייתכן שגם אדם פרטי שקיבל עליו לנהוג בטבילה זו, הרי היא עליו כחובה. | ב'''מנחת חינוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=326 (קפ)] כתב שייתכן שגם אדם פרטי שקיבל עליו לנהוג בטבילה זו, הרי היא עליו כחובה. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
פסיקת ההלכה בשולחן ערוך ובאחרונים | פסיקת ההלכה בשולחן ערוך ובאחרונים | ||
ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג, וכך היא הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' ( | ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג, וכך היא הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' (הל' צום כיפור עב) וב'''ים של שלמה''' (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט) כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה'''כלבו''' (סד) ו'''העיטור''' (סוף הל' מילה) נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם). גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל. | ||
פרטי דינים בטבילת עזרא | פרטי דינים בטבילת עזרא | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
טבילה במים שאובים או בכלי | טבילה במים שאובים או בכלי | ||
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' (כב. ד"ה קאי) נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות | מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' (כב. ד"ה קאי) נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא. | ||
ה'''משנה''' במקוואות (ח א) מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' (ברכות ב יא, ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי. | ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי. | ||
ה'''פרי חדש''' (או"ח פח ד"ה ואיכא) הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' (מקוואות ו א) שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' (הל' ברכות ו ה) לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' (ג) הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר. | ה'''פרי חדש''' (או"ח פח ד"ה ואיכא) הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' (הל' ברכות ו ה) לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10&st=&pgnum=46(ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר. | ||
כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' (או"ח פח ד"ה והוי), ה'''פרי חדש''' (שם ד"ה ולעניין), '''מגן אברהם''' (שם א), '''באר היטב''', (שם א), '''שערי תשובה''' (שם א), '''פרי מגדים''' (שם משב"ז א), שו"ת '''תורה לשמה''' (שעה), ו'''משנה ברורה''' (שם ד). | כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' (או"ח פח ד"ה והוי), ה'''פרי חדש''' (שם ד"ה ולעניין), '''מגן אברהם''' (שם א), '''באר היטב''', (שם א), '''שערי תשובה''' (שם א), '''פרי מגדים''' (שם משב"ז א), שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' (שם ד). | ||
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' (או"ח, תרו ט), '''ר' עקיבא איגר''' (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), '''חיי אדם''' (קמד ז), '''משנה ברורה''' (שם ד), ושו"ת '''מנחת יצחק''' (ג סד). | לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' (או"ח, תרו ט), '''ר' עקיבא איגר''' (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), '''חיי אדם''' (קמד ז), '''משנה ברורה''' (שם ד), ושו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=109(ג סד)]. | ||
מאידך, ה'''נחל אשכול''' (הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' (או"ח ה), מאחר והוא ספק דרבנן. | מאידך, ה'''נחל אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=24 הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א]) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=14 או"ח ה)], מאחר והוא ספק דרבנן. | ||
חציצה בטבילת עזרא | חציצה בטבילת עזרא | ||
ה'''אשכול''' (הצב"א, הל' תפילה וק"ש א; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97(פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה. | ה'''אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=23 הצב"א, הל' תפילה וק"ש א]; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97(פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה. | ||
כך גם מסקנת שו"ת '''מאמר מרדכי''' (א ו-ב), והובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (שם). כך כתב גם ב'''קובץ על יד''' (הל' ק"ש ד ח) בשם '''מהר"ם המבורג''', בשו"ת '''גינת ורדים''' (הלוי, יו"ד ו יא), בהגהות '''חכמת שלמה''' (או"ח פח א), ב'''לקט הקמח החדש''' (פח ו), ב'''מטה אפרים''' (אלף המגן, תרו יז), ב'''אפיקי מגינים''' (חידושים, פח א), ובשו"ת '''מנחת יצחק''' (ו פח), שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר '''כוכבי יצחק''' דייק מדברי ה'''ב"י''' וה'''ב"ח''' (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו) שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה. | כך גם מסקנת שו"ת '''מאמר מרדכי''' (א ו-ב), והובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (שם). כך כתב גם ב'''קובץ על יד''' (הל' ק"ש ד ח) בשם '''מהר"ם המבורג''', בשו"ת '''גינת ורדים''' (הלוי, יו"ד ו יא), בהגהות '''חכמת שלמה''' (או"ח פח א), ב'''לקט הקמח החדש''' (פח ו), ב'''מטה אפרים''' (אלף המגן, תרו יז), ב'''אפיקי מגינים''' (חידושים, פח א), ובשו"ת '''מנחת יצחק''' (ו פח), שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר '''כוכבי יצחק''' דייק מדברי ה'''ב"י''' וה'''ב"ח''' (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו) שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה. | ||
| שורה 115: | שורה 115: | ||
בזמן שנהגה תקנת עזרא היה מותר לטבול גם בשבת מאחר והטבילה היתה חובה (ראה ביצה יח.), ולגבי זמננו דנו הפוסקים: ה'''מגן אברהם''' (שכו ח) כתב שמותר גם בימינו לבעל קרי לטבול בשבת, ואין בזה משום איסור נראה כמתקן, משום שמעיקר הדין אין בכך צורך וממילא אין זה מהווה תיקון, ואף לשיטת המחמירים לתפילה גם בימינו - כיון שזה נצרך רק מדרבנן אין זה נחשב תיקון. כך פירש דבריו ה'''ביאור הלכה''' (שם ד"ה אדם), והזכיר אחרונים נוספים שפסקו כך: '''עולת שבת''' (שם טו), '''אליה רבה''' (שם ה), ו'''שולחן עצי שיטים''' (ג האופה ט), וכך הכריע למעשה. | בזמן שנהגה תקנת עזרא היה מותר לטבול גם בשבת מאחר והטבילה היתה חובה (ראה ביצה יח.), ולגבי זמננו דנו הפוסקים: ה'''מגן אברהם''' (שכו ח) כתב שמותר גם בימינו לבעל קרי לטבול בשבת, ואין בזה משום איסור נראה כמתקן, משום שמעיקר הדין אין בכך צורך וממילא אין זה מהווה תיקון, ואף לשיטת המחמירים לתפילה גם בימינו - כיון שזה נצרך רק מדרבנן אין זה נחשב תיקון. כך פירש דבריו ה'''ביאור הלכה''' (שם ד"ה אדם), והזכיר אחרונים נוספים שפסקו כך: '''עולת שבת''' (שם טו), '''אליה רבה''' (שם ה), ו'''שולחן עצי שיטים''' (ג האופה ט), וכך הכריע למעשה. | ||
אך ב'''ביאור הגר"א''' (שם ד"ה אדם) ניתן להבין שדעתו לאסור טבילה זו בשבת (והביאור הלכה שם הסתפק בכוונתו), מטעם שנראה כמתקן או משום חשש סחיטת השער. ואכן בספר '''מעשה רב''' (קכה) כתב שלדעת הגר"א אין לטבול לקריו בשבת, מטעם חשש סחיטה. הביאור הלכה הוסיף שייתכן כי חומרת הגר"א אמורה רק כשיכל לטבול לפני השבת, אך אם נטמא בשבת עצמה - מותר, וכתב שכך משמע בביאור הגר"א ביורה דעה (קצז ה). אך ב'''מעשה רב החדש''' (יח) הביא עדות על הגר"א שהיה מוחה בתלמידיו שטבלו בשבת, ומסתמא בכללם גם מי שנטמא בשבת, ולפי זה לכאורה לדעתו יש להימנע מטבילה גם באופן הנ"ל. | אך ב'''ביאור הגר"א''' (שם ד"ה אדם) ניתן להבין שדעתו לאסור טבילה זו בשבת (והביאור הלכה שם הסתפק בכוונתו), מטעם שנראה כמתקן או משום חשש סחיטת השער. ואכן בספר '''מעשה רב''' (קכה) כתב שלדעת הגר"א אין לטבול לקריו בשבת, מטעם חשש סחיטה. הביאור הלכה הוסיף שייתכן כי חומרת הגר"א אמורה רק כשיכל לטבול לפני השבת, אך אם נטמא בשבת עצמה - מותר, וכתב שכך משמע בביאור הגר"א ביורה דעה (קצז ה). אך ב'''מעשה רב החדש''' (יח) הביא עדות על הגר"א שהיה מוחה בתלמידיו שטבלו בשבת, ומסתמא בכללם גם מי שנטמא בשבת, ולפי זה לכאורה לדעתו יש להימנע מטבילה גם באופן הנ"ל. | ||
כדעת המג"א פסקו גם ה'''מור וקציעה''' (שכו), ה'''באר היטב''' (שם ה); '''שולחן הטהור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9004&st=&pgnum=176 קומרנא, רס ז)], '''תוספת שבת''' (רס א), ובן איש חי (ב לך-לך טז), על פי ה'''אר"י ז"ל''' (פרי עץ חיים, שער השבת, ד; [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%99%D7%93#%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA שער הכוונות עג א]);<ref>אף בלא שראה קרי, לשם תוספת קדושה, וכל שכן אם ראה. אך הביאור הלכה שם הסתייג מכך והתיר רק בראה.</ref> '''ערוך השולחן''' (שם י) המעיד שכך המנהג, '''כף החיים''' (שם לב), לקט בקמח החדש (שם יא), '''נימוקי אורח חיים''' (שם א), '''קצות השולחן''' (קלג ד), '''ילקוט יוסף''' (שכו ח), שו"ת '''מנחת יצחק''' (ח לד), שו"ת '''אז נדברו''' (י יד), שו"ת '''שבט הלוי''' (ו כח), שו"ת '''תשובות והנהגות''' (ב ר) שמעיד ששמע מעד ראייה שהחפץ חיים עצמו היה טובל, ו'''מי הדעת''' (צו) שמביא עדות דומה על ר' חיים מוואלוז'ין. | כדעת המג"א פסקו גם ה'''מור וקציעה''' (שכו), ה'''באר היטב''' (שם ה); '''שולחן הטהור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9004&st=&pgnum=176 קומרנא, רס ז)], '''תוספת שבת''' (רס א), ובן איש חי (ב לך-לך טז), על פי ה'''אר"י ז"ל''' (פרי עץ חיים, שער השבת, ד; [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%99%D7%93#%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA שער הכוונות עג א]);<ref>אף בלא שראה קרי, לשם תוספת קדושה, וכל שכן אם ראה. אך הביאור הלכה שם הסתייג מכך והתיר רק בראה.</ref> '''ערוך השולחן''' (שם י) המעיד שכך המנהג, '''כף החיים''' (שם לב), לקט בקמח החדש (שם יא), '''נימוקי אורח חיים''' (שם א), '''קצות השולחן''' (קלג ד), '''ילקוט יוסף''' (שכו ח), שו"ת '''מנחת יצחק''' (ח לד), שו"ת '''אז נדברו''' (י יד), שו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1416&st=&pgnum=30 (ו כח)], שו"ת '''תשובות והנהגות''' (ב ר) שמעיד ששמע מעד ראייה שהחפץ חיים עצמו היה טובל, ו'''מי הדעת''' (צו) שמביא עדות דומה על ר' חיים מוואלוז'ין. | ||
תשעה קבין במקלחת | תשעה קבין במקלחת | ||
כאמור לעיל, במקרים מסויימים ניתן להיטהר מטומאת קרי לעניין תורה ותפילה ע"י שפיכת תשעה קבין. על כך כתב ה'''ראב"ד''' (תמים דעים סו; שו"ת הראב"ד כג) שנראה שחז"ל תיקנו שצריך שהמים יבואו על האדם מכח גברא, שכן רק באופן זה אפשר שכל תשעת הקבין יישפכו עליו ממש ולא סביבו, ומשום חשש זה גזרו שאפילו אם שופך יותר מהנצרך צריך דווקא כח גברא. על פי דבריו דנו הפוסקים האם ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת, שבה מעשה האדם של פתיחת הברז אינו מביא את המים אלא רק מסיר את המונע ליציאתם, ולכאורה רק תחילת הקילוח נחשב כח גברא, וכמבואר בשו"ע | כאמור לעיל, במקרים מסויימים ניתן להיטהר מטומאת קרי לעניין תורה ותפילה ע"י שפיכת תשעה קבין. על כך כתב ה'''ראב"ד''' (תמים דעים סו; שו"ת הראב"ד כג) שנראה שחז"ל תיקנו שצריך שהמים יבואו על האדם מכח גברא, שכן רק באופן זה אפשר שכל תשעת הקבין יישפכו עליו ממש ולא סביבו, ומשום חשש זה גזרו שאפילו אם שופך יותר מהנצרך צריך דווקא כח גברא. על פי דבריו דנו הפוסקים האם ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת, שבה מעשה האדם של פתיחת הברז אינו מביא את המים אלא רק מסיר את המונע ליציאתם, ולכאורה רק תחילת הקילוח נחשב כח גברא, וכמבואר בשו"ע {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_קנט_ט|או"ח קנט ט}} לגבי נטילת ידיים באופן זה. | ||
ב'''הגהות ר' מאיר אריק''' על '''ספר חסידים''' (תתכח) הסיק מדבריו שם שלדעתו אין צורך שתשעת הקבין יבואו מכח גברא, וכתב שכך משמע מלשון המשנה (מקוואות ג ד) "שנפלו עליו תשעה קבין". כך כתבו גם בשו"ת '''תורת יקותיאל''' (ג), שו"ת '''קניין תורה''' (א לג), ספר '''בית ברוך''' (על החיי אדם, תיג), שו"ת '''נחלת שמעון''' (א), שו"ת '''ישכיל עבדי''' (ה יג ג), שו"ת '''שבט הלוי''' (א כד), שו"ת '''מנחת יצחק''' (ד כא), '''ילקוט''' '''יוסף''' (פח א) בשם אביו, ועל פי זה פסקו שניתן לבצע טהרת תשעה קבין במקלחת. חלקם הוסיפו כי ייתכן שבזמננו שמעיקר הדין אין חובה בזה, גם לשיטת הראב"ד אפשר להקל. אך דעת ה'''גרי"ש אלישיב''' (מובאת בהלכות חג בחג, ימים נוראים, רצא) שצריך שהמים יבואו מכח מעשה שפיכה, ולפיכך מקלחת אינה מטהרת טהרת תשעה קבין.<ref>מלשון המחבר שם לא ברור אם הפסול מחמת חסרון כח גברא או מחמת חסרון כלי (כדלהלן), או מחמת שניהם.</ref> | ב'''הגהות ר' מאיר אריק''' על '''ספר חסידים''' (תתכח) הסיק מדבריו שם שלדעתו אין צורך שתשעת הקבין יבואו מכח גברא, וכתב שכך משמע מלשון המשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%93 (מקוואות ג ד)] "שנפלו עליו תשעה קבין". כך כתבו גם בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=17 (ג)], שו"ת '''קניין תורה''' (א לג), ספר '''בית ברוך''' (על החיי אדם, תיג), שו"ת '''נחלת שמעון''' (א), שו"ת '''ישכיל עבדי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=963&st=&pgnum=24 (ה יג ג)], שו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1411&st=&pgnum=32 (א כד)], שו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=340 (ד כא)], '''ילקוט''' '''יוסף''' (פח א) בשם אביו, ועל פי זה פסקו שניתן לבצע טהרת תשעה קבין במקלחת. חלקם הוסיפו כי ייתכן שבזמננו שמעיקר הדין אין חובה בזה, גם לשיטת הראב"ד אפשר להקל. אך דעת ה'''גרי"ש אלישיב''' (מובאת בהלכות חג בחג, ימים נוראים, רצא) שצריך שהמים יבואו מכח מעשה שפיכה, ולפיכך מקלחת אינה מטהרת טהרת תשעה קבין.<ref>מלשון המחבר שם לא ברור אם הפסול מחמת חסרון כח גברא או מחמת חסרון כלי (כדלהלן), או מחמת שניהם.</ref> | ||
בשו"ת '''חלקת יעקב''' (יו"ד קיט) מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל. | בשו"ת '''חלקת יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=910&st=&pgnum=208 (יו"ד קיט)] מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל. | ||
אך ה'''חזו"א''' (מובא ב'''תורת המועדים''' על '''שונה הלכות''', תרו יט) פסל מקלחת לתשעה קבין מטעם אחר, והוא שנאמר במשנה (מקוואות ג ד) שאפשר שהמים יבואו גם משניים או שלושה כלים (בלי הפסקה ביניהם) אך לא יותר, ובמקלחת כל נקב נחשב ככלי בפני עצמו והרי יש בה נקבים רבים. אך ה'''לקט הקמח החדש''' (שם) וה'''נחלת שמעון''' (שם) כתבו ששפופרת המקלחת נחשבת כלי אחד אע"פ שהמים יוצאים מנקבים רבים, וכך משמע מסתימת דברי שאר הפוסקים המתירים שלא הזכירו בעיה זו. | אך ה'''חזו"א''' (מובא ב'''תורת המועדים''' על '''שונה הלכות''', תרו יט) פסל מקלחת לתשעה קבין מטעם אחר, והוא שנאמר במשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%93 (מקוואות ג ד)] שאפשר שהמים יבואו גם משניים או שלושה כלים (בלי הפסקה ביניהם) אך לא יותר, ובמקלחת כל נקב נחשב ככלי בפני עצמו והרי יש בה נקבים רבים. אך ה'''לקט הקמח החדש''' (שם) וה'''נחלת שמעון''' (שם) כתבו ששפופרת המקלחת נחשבת כלי אחד אע"פ שהמים יוצאים מנקבים רבים, וכך משמע מסתימת דברי שאר הפוסקים המתירים שלא הזכירו בעיה זו. | ||
בשו"ת משנה הלכות [ | בשו"ת משנה הלכות [דברי יציב | ||
בדבר חשיבות הטבילה | בדבר חשיבות הטבילה | ||