101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 45: | שורה 45: | ||
שיטת הסוברים כי התקנה בתקפה לגבי תפילה | שיטת הסוברים כי התקנה בתקפה לגבי תפילה | ||
ה'''רי"ף''' (יג: מדפיו) הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי '''רב האי גאון''' שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [=מקווה] אין מתפללין עד שירחצו". '''תלמידי רבינו יונה''' על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' (סוף הלכות מילה). מאידך, ה'''ראב"ד''' (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד), '''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחווה ג ג), ו'''האשכול''' (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון) פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן בפסקי ה'''רא"ש''' (ג כא) הביא את דברי הרי"ף כצורתם. ה'''ראב"ד''' (שם) אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין. | ה'''רי"ף''' (יג: מדפיו) הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי '''רב האי גאון''' שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [=מקווה] אין מתפללין עד שירחצו". '''תלמידי רבינו יונה''' על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' (סוף הלכות מילה). מאידך, ה'''ראב"ד''' (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד), '''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחווה ג ג), ו'''האשכול''' (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון) פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן בפסקי ה'''רא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%90 (ג כא)] הביא את דברי הרי"ף כצורתם. ה'''ראב"ד''' (שם) אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין. | ||
שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין. | שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין. | ||
'''רב האי''' אף מבאר בתשובה (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד) כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' (א, דין בעל קרי) מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה. | '''רב האי''' אף מבאר בתשובה (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד) כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' (א, דין בעל קרי) מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה. | ||
'''רבינו חננאל''' (ד"ה תניא וד"ה היה עומד) סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך גם כתבו בשמו '''רבינו תם''' בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, '''תוספות''' (חולין קכב: דה לגבל); ספר '''המנהיג''' (הל' צום כיפור, עב); ו'''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא) בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת רבינו חננאל שצריך לדווקא טבילה ולא נתינת תשעה קבין, אך בדברי רבינו חננאל עצמו () מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים נה) מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין. | '''רבינו חננאל''' (ד"ה תניא וד"ה היה עומד) סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך גם כתבו בשמו '''רבינו תם''' בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (חולין קכב: דה לגבל)]; ספר '''המנהיג''' (הל' צום כיפור, עב); ו'''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא) בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת רבינו חננאל שצריך לדווקא טבילה ולא נתינת תשעה קבין, אך בדברי רבינו חננאל עצמו () מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים נה) מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין. | ||
ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' (שכא) כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' (הל' תפילה, לב) בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר. | ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' (הל' תפילה, לב) בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר. | ||
מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: '''האגור''' (קלב) ו'''העיטור''' (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר '''המאורות''' (פסחים ז.) בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת '''ר' שמואל אבן גמוע''' בשם ה'''רי"ף''' (מובא באגור שם) שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת ה'''רוקח''' (שם). | מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: '''האגור''' (קלב) ו'''העיטור''' (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר '''המאורות''' (פסחים ז.) בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת '''ר' שמואל אבן גמוע''' בשם ה'''רי"ף''' (מובא באגור שם) שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שם)]. | ||
שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי | שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי | ||
'''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' (הובאה דעתם באגור קלב) ו'''רב נטרונאי''' (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז). | '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' (הובאה דעתם באגור קלב) ו'''רב נטרונאי''' (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז). | ||
ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)]. כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' (ד"ה אר"נ) וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' (שם ובהל' ק"ש ד ח, וראה קטע הבא), '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא) בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' (א קיז) בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש), ה'''מרדכי''' (ברכות עג), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין) ה'''רא"ה''' (ד"ה ועיקרא), ה'''מאירי''' (ד"ה טבילה), בעל '''ספר החינוך''' (קפ), וה'''טור''' (אורח חיים פח). | ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)]. כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' (ד"ה אר"נ) וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' (שם ובהל' ק"ש ד ח, וראה קטע הבא), '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא) בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=55 (א קיז)] בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש), ה'''מרדכי''' (ברכות עג), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין) ה'''רא"ה''' (ד"ה ועיקרא), ה'''מאירי''' (ד"ה טבילה), בעל '''ספר החינוך''' (קפ), וה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (אורח חיים פח)]. | ||
רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז בירושלמי ג ד): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח). | רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 בירושלמי ג ד]): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח). | ||
תוקף המנהג ביחס לתקנה | תוקף המנהג ביחס לתקנה | ||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
חציצה בטבילת עזרא | חציצה בטבילת עזרא | ||
ה'''אשכול''' (הצב"א, הל' תפילה וק"ש א; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' (פח ד"ה וכן) הביא את דבריו להלכה. | ה'''אשכול''' (הצב"א, הל' תפילה וק"ש א; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97(פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה. | ||
כך גם מסקנת שו"ת '''מאמר מרדכי''' (א ו-ב), והובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (שם). כך כתב גם ב'''קובץ על יד''' (הל' ק"ש ד ח) בשם '''מהר"ם המבורג''', בשו"ת '''גינת ורדים''' (הלוי, יו"ד ו יא), בהגהות '''חכמת שלמה''' (או"ח פח א), ב'''לקט הקמח החדש''' (פח ו), ב'''מטה אפרים''' (אלף המגן, תרו יז), ב'''אפיקי מגינים''' (חידושים, פח א), ובשו"ת '''מנחת יצחק''' (ו פח), שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר '''כוכבי יצחק''' דייק מדברי ה'''ב"י''' וה'''ב"ח''' (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו) שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה. | כך גם מסקנת שו"ת '''מאמר מרדכי''' (א ו-ב), והובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (שם). כך כתב גם ב'''קובץ על יד''' (הל' ק"ש ד ח) בשם '''מהר"ם המבורג''', בשו"ת '''גינת ורדים''' (הלוי, יו"ד ו יא), בהגהות '''חכמת שלמה''' (או"ח פח א), ב'''לקט הקמח החדש''' (פח ו), ב'''מטה אפרים''' (אלף המגן, תרו יז), ב'''אפיקי מגינים''' (חידושים, פח א), ובשו"ת '''מנחת יצחק''' (ו פח), שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר '''כוכבי יצחק''' דייק מדברי ה'''ב"י''' וה'''ב"ח''' (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו) שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה. | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
בשו"ת '''חלקת יעקב''' (יו"ד קיט) מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל. | בשו"ת '''חלקת יעקב''' (יו"ד קיט) מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל. | ||
אך ה'''חזו"א''' (מובא ב'''תורת המועדים''' על '''שונה הלכות''', תרו יט) פסל מקלחת לתשעה קבין מטעם אחר, והוא שנאמר במשנה (מקוואות ג ד) שאפשר שהמים יבואו גם משניים או שלושה כלים (בלי הפסקה ביניהם) אך לא יותר, ובמקלחת כל נקב נחשב ככלי בפני עצמו והרי יש בה נקבים רבים. אך ה'''לקט הקמח החדש''' (שם) וה'''נחלת שמעון''' (שם) כתבו ששפופרת המקלחת נחשבת כלי אחד אע"פ שהמים יוצאים מנקבים רבים, וכך משמע מסתימת דברי שאר הפוסקים המתירים שלא הזכירו בעיה זו. | אך ה'''חזו"א''' (מובא ב'''תורת המועדים''' על '''שונה הלכות''', תרו יט) פסל מקלחת לתשעה קבין מטעם אחר, והוא שנאמר במשנה (מקוואות ג ד) שאפשר שהמים יבואו גם משניים או שלושה כלים (בלי הפסקה ביניהם) אך לא יותר, ובמקלחת כל נקב נחשב ככלי בפני עצמו והרי יש בה נקבים רבים. אך ה'''לקט הקמח החדש''' (שם) וה'''נחלת שמעון''' (שם) כתבו ששפופרת המקלחת נחשבת כלי אחד אע"פ שהמים יוצאים מנקבים רבים, וכך משמע מסתימת דברי שאר הפוסקים המתירים שלא הזכירו בעיה זו. | ||
בשו"ת משנה הלכות [ | |||
בדבר חשיבות הטבילה | בדבר חשיבות הטבילה | ||