101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
יסוד חיוב טבילת בעל קרי | יסוד חיוב טבילת בעל קרי | ||
בעל קרי חייב בטבילה מן התורה, כמפורש בפסוקים {{ויקיטקסט|ויקרא_טו_טז|ויקרא טו טז}}{{ויקיטקסט|דברים_כג_יא|דברים כג יא - יב}} (ויקרא טו טז; דברים כג יא-יב), ובלא טבילה אסור עליו להיכנס למקדש ולאכול תרומה וקדשים. עזרא הוסיף על דין התורה, ותיקן שגם יהיה אסור עליו לעסוק בתורה ובתפילה לפני הטבילה {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_ב|בבא קמא פב ב}}. בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.tshuvos.com/showSefer.asp?sefer=Mishne_Halochos_12&name=%EE%F9%F0%E4%20%E4%EC%EB%E5%FA%20%E7%EC%F7%20%E9%E1&min=1&max=482&seperator=no&numCode=318 (יב שיח)] ציין לדברי המדרש '''תנא דבי אליהו''' (רבא, ח) שאף קודם יציאת מצרים נהגו ישראל לטבול לקריים, ולדברי '''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%97_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (ברכות יח | בעל קרי חייב בטבילה מן התורה, כמפורש בפסוקים {{ויקיטקסט|ויקרא_טו_טז|ויקרא טו טז}}{{ויקיטקסט|דברים_כג_יא|דברים כג יא - יב}} (ויקרא טו טז; דברים כג יא-יב), ובלא טבילה אסור עליו להיכנס למקדש ולאכול תרומה וקדשים. עזרא הוסיף על דין התורה, ותיקן שגם יהיה אסור עליו לעסוק בתורה ובתפילה לפני הטבילה {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_ב|בבא קמא פב ב}}. בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.tshuvos.com/showSefer.asp?sefer=Mishne_Halochos_12&name=%EE%F9%F0%E4%20%E4%EC%EB%E5%FA%20%E7%EC%F7%20%E9%E1&min=1&max=482&seperator=no&numCode=318 (יב שיח)] ציין לדברי המדרש '''תנא דבי אליהו''' (רבא, ח) שאף קודם יציאת מצרים נהגו ישראל לטבול לקריים, ולדברי '''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%97_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (ברכות יח ב ד"ה ונחת)] שכתב שבניהו בן יהוידע - שקדם לעזרא דורות רבים - טבל לקריו כדי לעסוק בתורה. מכך הוכיח שלטבילה זו שורש היסטורי קדום, אף קודם שנקבעה כחיוב. | ||
טעם תקנת עזרא | טעם תקנת עזרא | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
'''בה"ג''' (א ג) כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' (הובאה דעתם באגור קלב) ו'''רב נטרונאי''' (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז). | '''בה"ג''' (א ג) כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' (הובאה דעתם באגור קלב) ו'''רב נטרונאי''' (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז). | ||
ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' (ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי (יומא ח א). כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' (ד"ה אר"נ) וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' (שם ובהל' ק"ש ד ח, וראה קטע הבא), '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא) בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' (א קיז) בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש), ה'''מרדכי''' (ברכות עג), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין) ה'''רא"ה''' (ד"ה ועיקרא), ה'''מאירי''' (ד"ה טבילה), בעל '''ספר החינוך''' (קפ), וה'''טור''' (אורח חיים פח). | ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי (יומא ח א). כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' (שו"ת דפוס פראג, רכא) במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' (ד"ה אר"נ) וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' (שם ובהל' ק"ש ד ח, וראה קטע הבא), '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא) בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' (א קיז) בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (ד"ה תניא), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש), ה'''מרדכי''' (ברכות עג), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין) ה'''רא"ה''' (ד"ה ועיקרא), ה'''מאירי''' (ד"ה טבילה), בעל '''ספר החינוך''' (קפ), וה'''טור''' (אורח חיים פח). | ||
רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז בירושלמי ג ד): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח). | רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז בירושלמי ג ד): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח). | ||