הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"

כדעת המג"א פסקו גם ה'''מור וקציעה''' (שכו), ה'''באר היטב''' (שם ה); '''שולחן הטהור''' (קומרנא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9004&st=&pgnum=176]), '''תוספת שבת''' (רס א), ובן איש חי (ב לך-לך טז), על פי ה'''אר"י ז"ל''' (פרי עץ חיים, שער השבת, ד; שער הכוונות עג א);<ref>אף בלא שראה קרי, לשם תוספת קדושה, וכל שכן אם ראה. אך הביאור הלכה שם הסתייג מכך והתיר רק בראה.</ref> '''ערוך השולחן''' (שם י) המעיד שכך המנהג, '''כף החיים''' (שם לב), '''נימוקי אורח חיים''' (שם א), '''קצות השולחן''' (קלג ד), '''ילקוט יוסף''' (שכו ח), שו"ת '''מנחת יצחק''' (ח לד), שו"ת '''אז נדברו''' (י יד), שו"ת '''שבט הלוי''' (ו כח), שו"ת '''תשובות והנהגות''' (ב ר) שמעיד ששמע מעד ראייה שהחפץ חיים עצמו היה טובל, ו'''מי הדעת''' (צו) שמביא עדות דומה על ר' חיים מוואלוז'ין.

כאמור לעיל, במקרים מסויימים ניתן להיטהר מטומאת קרי לעניין תורה ותפילה ע"י שפיכת תשעה קבין. ב'''משנה''' (מקוואות ג ד) נאמר כי המים יכולים לבוא גם משניים או שלושה כלים (אך לא יותר), ובלבד שהיציקה מהכלי השני תתחיל לפני שפסקה זו שמהכלי הראשון. בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד קיט) כתב שמקלחת כשרה לצורך תשעה קבין מכיון שהצינור שממנו באים המים נחשב כלי, וכן כתב בשו"ת ויען יוסף (או"ח מה) והוסיף שייתכן שכלל אין צריך כלי.