הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"

נוספו 2,016 בתים ,  00:38, 14 במאי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 113: שורה 113:
טבילת עזרא בשבת
טבילת עזרא בשבת


המגן אברהם (שכו ח) כתב שמותר בימינו לבעל קרי לטבול בשבת, ואין בזה משום איסור נראה כמתקן, משום שאין זו חובה, ואף לשיטת המחמירים לתפילה גם בימינו - כיון שזה נצרך רק מדרבנן אין זה נחשב תיקון. כך פירש דבריו הביאור הלכה (שם ד"ה אדם), והזכיר אחרונים נוספים שפסקו כך: עולת שבת (שם טו), אליה רבה (שם ה), ושולחן עצי שיטים (ג האופה ט), וכך הכריע למעשה.  
בזמן שנהגה תקנת עזרא היה מותר לטבול גם בשבת מאחר והטבילה היתה חובה (ראה ביצה יח.), ולגבי זמננו דנו הפוסקים: ה'''מגן אברהם''' (שכו ח) כתב שמותר גם בימינו לבעל קרי לטבול בשבת, ואין בזה משום איסור נראה כמתקן, משום שמעיקר הדין אין בכך צורך וממילא אין זה מהווה תיקון, ואף לשיטת המחמירים לתפילה גם בימינו - כיון שזה נצרך רק מדרבנן אין זה נחשב תיקון. כך פירש דבריו ה'''ביאור הלכה''' (שם ד"ה אדם), והזכיר אחרונים נוספים שפסקו כך: '''עולת שבת''' (שם טו), '''אליה רבה''' (שם ה), ו'''שולחן עצי שיטים''' (ג האופה ט), וכך הכריע למעשה.  
אך בביאור הגר"א (שם ד"ה אדם) ניתן להבין שדעתו לאסור טבילה זו בשבת (והביאור הלכה שם הסתפק בכוונתו), מטעם שנראה כמתקן או משום חשש סחיטת השער. ואכן בספר מעשה רב (קכה) כתב שלדעת הגר"א אין לטבול לקריו בשבת, מטעם חשש סחיטה.
אך ב'''ביאור הגר"א''' (שם ד"ה אדם) ניתן להבין שדעתו לאסור טבילה זו בשבת (והביאור הלכה שם הסתפק בכוונתו), מטעם שנראה כמתקן או משום חשש סחיטת השער. ואכן בספר '''מעשה רב''' (קכה) כתב שלדעת הגר"א אין לטבול לקריו בשבת, מטעם חשש סחיטה. הביאור הלכה הוסיף שייתכן כי חומרת הגר"א אמורה רק כשיכל לטבול לפני השבת, אך אם נטמא בשבת עצמה - מותר, וכתב שכך משמע בביאור הגר"א ביורה דעה (קצז ה). אך ב'''מעשה רב החדש''' (יח) הביא עדות על הגר"א שהיה מוחה בתלמידיו שטבלו בשבת, ומסתמא בכללם גם מי שנטמא בשבת, ולפי זה לכאורה לדעתו יש להימנע מטבילה גם באופן הנ"ל.
כדעת המג"א פסקו גם המור וקציעה (שכו), הבאר היטב (שם ה), שולחן הטהור (קומרנא, רס ז) ותוספת שבת (רס א) על פי האר"י ז"ל (פרי עץ חיים, שער השבת, ד; שער הכוונות עג א), ערוך השולחן (שם י) המעיד שכך המנהג, כף החיים (שם לב), קצות השולחן (קלג ד), שו"ת מנחת יצחק (ח לד), אז נדברו
כדעת המג"א פסקו גם ה'''מור וקציעה''' (שכו), ה'''באר היטב''' (שם ה); '''שולחן הטהור''' (קומרנא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9004&st=&pgnum=176]), '''תוספת שבת''' (רס א), ובן איש חי (ב לך-לך טז), על פי ה'''אר"י ז"ל''' (פרי עץ חיים, שער השבת, ד; שער הכוונות עג א);<ref>אף בלא שראה קרי, לשם תוספת קדושה, וכל שכן אם ראה. אך הביאור הלכה שם הסתייג מכך והתיר רק בראה.</ref> '''ערוך השולחן''' (שם י) המעיד שכך המנהג, '''כף החיים''' (שם לב), '''נימוקי אורח חיים''' (שם א), '''קצות השולחן''' (קלג ד), '''ילקוט יוסף''' (שכו ח), שו"ת '''מנחת יצחק''' (ח לד), שו"ת '''אז נדברו''' (י יד), שו"ת '''שבט הלוי''' (ו כח), שו"ת '''תשובות והנהגות''' (ב ר) שמעיד ששמע מעד ראייה שהחפץ חיים עצמו היה טובל, ו'''מי הדעת''' (צו) שמביא עדות דומה על ר' חיים מוואלוז'ין.


טבילת עזרא ביום הכיפורים


תשעה קבין במקלחת
כאמור לעיל, במקרים מסויימים ניתן להיטהר מטומאת קרי לעניין תורה ותפילה ע"י שפיכת תשעה קבין. ב'''משנה''' (מקוואות ג ד) נאמר כי המים יכולים לבוא גם משניים או שלושה כלים (אך לא יותר), ובלבד שהיציקה מהכלי השני תתחיל לפני שפסקה זו שמהכלי הראשון.




פרטי דינים בתשעה קבין


בדבר חשיבות הטבילה
בדבר חשיבות הטבילה
101

עריכות