101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 79: | שורה 79: | ||
המשנה במקוואות (ח א) מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה בתוספתא (ברכות ב יא, ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת הריטב"א בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי. | המשנה במקוואות (ח א) מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה בתוספתא (ברכות ב יא, ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת הריטב"א בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי. | ||
הפרי חדש (או"ח פח ד"ה ואיכא) הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שהחמירו בטבילה בחמים; ותירץ שת"ק בתוספתא שם חולק על ר' יהודה (אע"פ שאין זה מוכח מלשונו), והם סוברים כמותו, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה, או שסובר שגם ת"ק מתיר בשאובים ור' יהודה מתיר אפילו בכלי, כאפשרות השנייה שהוצעה בתלמוד. | הפרי חדש (או"ח פח ד"ה ואיכא) הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שהחמירו בטבילה בחמים; ותירץ שת"ק בתוספתא שם חולק על ר' יהודה (אע"פ שאין זה מוכח מלשונו), והם סוברים כמותו, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה, או שסובר שגם ת"ק מתיר בשאובים ור' יהודה מתיר אפילו בכלי, כאפשרות השנייה שהוצעה בתלמוד. | ||
הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם, ברכות ו ה) כתב שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וכך פסקו הבית יוסף (או"ח פח ד"ה והוי), הפרי חדש (שם ד"ה ולעניין), מגן אברהם (שם א), באר היטב, (שם א), שערי תשובה (שם א), פרי מגדים (שם משב"ז א), ומשנה ברורה (שם ד). | הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם, ברכות ו ה) כתב שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וכך פסקו הבית יוסף (או"ח פח ד"ה והוי), הפרי חדש (שם ד"ה ולעניין), מגן אברהם (שם א), באר היטב, (שם א), שערי תשובה (שם א), פרי מגדים (שם משב"ז א), ומשנה ברורה (שם ד). | ||
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי הראב"ד (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך פסקו המגן אברהם (או"ח, תרו ט), ר' עקיבא איגר (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), ומשנה ברורה (שם ד). | לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי הראב"ד (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך פסקו המגן אברהם (או"ח, תרו ט), ר' עקיבא איגר (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), ומשנה ברורה (שם ד). | ||
מאידך, הנחל אשכול (הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, אך בשו"ת מנחת יצחק (ג סד) ביסס את שיטת המג"א וכתב שאין לזוז מדבריו. | מאידך, הנחל אשכול (הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, אך בשו"ת מנחת יצחק (ג סד) ביסס את שיטת המג"א וכתב שאין לזוז מדבריו. | ||
חציצה בטבילת עזרא | |||
האשכול (הצב"א, הל' תפילה וק"ש א; במהד' אלבק דברים אינם אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, והביאור הלכה (פח ד"ה וכן) הביא את דבריו להלכה. | |||
כך גם מסקנת שו"ת מאמר מרדכי (א ו-ב), והובאו דבריו בשערי תשובה (שם), ובשו"ת מנחת יצחק (ו פח) שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. אך בשו"ת משנה הלכות (י קמד) מעלה הבנה בדברי הרשב"א (יבמות מז: ד"ה גירסת) והריטב"א (שם ד"ה גרסינן) שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. | |||
| שורה 94: | שורה 96: | ||
רשי ברכות יח-תנדבא ז, משנהלכות | |||
מקלחת | מקלחת | ||